סביב סוגיית הטיפול בחולים סופניים קיימות מחלוקות רבות, הנובעות ממורכבות הכוללת בתוכה אספקטים רפואיים, תרבותיים, אתיים, מוסריים, דתיים ואחרים. הקושי נובע מחוסר היכולת למצוא את המקום בו יימתח הקו האדום הנוגע לטיפול בחולים שעומדים למות. פורטל בשבילך מציג את הסוגיות לצד החוקים שנחקקו לאורך השנים.

חוק חולה הנוטה למות

בשנת 2005 (התשס"ו) נחקק בישראל חוק שנחקק במטרה להסדיר את הטיפול הרפואי בחולים הנוטים למות, תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערכה של אוטונומיית רצונו של האדם וחשיבותה של איכות החיים. כך כתוב בסעיף 1 א' לחוק.

חוק חולה הנוטה למות כולל את זכותו של אדם לדרוש טיפול רפואי או לחילופין להמנע מקבלתו וגם להפסיק קבלת טיפול רפואי שכבר התחיל. בסעיף 1 ב' לחוק הוא מציין כי: "החוק מבוסס על ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר, האתיקה והדת".

עוד מופיע בסעיף 2 לחוק עקרון יסוד הקובע כי הטיפול הרפואי בחולה אשר נוטה למות ינבע משיקולים של מצבו הרפאי, רצונו ומידת הסבל אותו הוא חש. כדי להסיר ספק, מוסיף ומבהיר החוק כי השיקולים להחלטה צריכים לנבוע מצרכי החולה בלבד ולא של כל גורם אחר.

זכויות חולים סופניים – הגדרות ומונחים

מטרת החוק היא להגן על זכויותיהם של חולים שעומדים למות עקב מחלתם. זכותם לסרב לקבל טיפולים מאריכי חיים. את הקביעה לגבי מצבו של חולה כזה מספק גורם מוסמך, למשל רופא, הקובע כי עקב מצבו הרפואי לא יאריך חיים מעבר לששה חודשים. חולה שהתקבלה עברו חוות דעת או קביעה מוסמכת שכזו, מוגדר כחולה במצב סופני, או חולה העומד למות.

חוק חולים סופניים נוסד בשל הידיעה כי לכל אדם יש את הזכות למות באופן מכובד. במסגרת החוק קיימת הזכות לסרב לקבל טיפולים מאריכי חיים, ודן בסוגיה אם לשמור על חולה סופני בחיים ובכל מחיר, כמו למשל חיבורו למכשירי הנשמה מלאכותית וכדומה.

יצוין כי חוק זה אינו דן בסוגיית המתת חסד, אלא בידיעה שמדובר בחולה שזמנו קצוב וללא אמצעי ההחייאה המלאכותיים ימות. האם לאפשר לו למות בכבוד ובמועד, או שמא לא.

מעוניינים לקבל מידע נוסף על זכויות חולים סופנים ועל החוק שנחקק בנושא? בפורטל בשבילך תמצאו ריכוז מפורט, ממוקד ומעמיק שישפוך אור על הנושא, בנוסף לסיוע ממשי שתכלו לקבל מאנשי מקצוע מובילים בתחומם.

משמעות זכויות חולים סופניים

החוק שנחקק בשנת 2005 משמעו היכולת של חולה במצב סופני להגביל את הטיפול הניתן לו במגמה האריך את חייו באמצעים מלאכותיים.

כדי שדרישתו של החולה תכובד, עליו לעשות זאת כאשר הינו עדיין צלול. במידה ומצבו יתדרדר עד כדי חוסר יכולת לשמור על צלילות או אם קיים חוסר מודעות של החולה לעצמו ולסביבתו, לא יוכל לדרוש להפסיק את הטיפול בו.

החוק מפריד בבירור בין מתן טיפול שמטרתו להציל חיים לבין מתן טיפול שמטרתו להאריך חיים. למשל, ישנם סוגי טיפול שהנם חיוניים ובסיסיים, ביניהם מתן מזון, נוזלים וחמצן. גם אם הטיפול הזה ניתן באמצעות עזרים מלאכותיים, עדיין יש חובה להמשיך ולספקם.

כיצד לממש זכויות חולים סופניים

כדי שחולה סופני יעמוד על זכויותיו ישנן מספר דרכים לממש אותן:

• טופס: באפשרות החולה הסופני למלא טופס ובו הנחיה מפורשת המורה על חוסר רצונו לקבל טיפולים להארכת חייו במידה ומצבו יוגדר כסופני. מסמך זה צריך להיחתם בנוכחות שני עדים שאין להם כל קשר משפחתי לחולה ואף לא אינטרס כל שהוא. על החולה להיות צלול בדעתו בעת המעמד תוקף מסמך זה הוא למשך חמש שנים.
• יפוי כוח: החולה יכול למנות מיופה כוח, בא כוחו, שאינו בן משפחה ואין לו כל אינטרס במותו של החולה. יפוי הכוח מאפשר לבעליו להורות לצוות הרפואי שלא להאריך את חיי החולה. גם יפוי הכוח, בדומה למסמך החתום, תקף לחמש שנים.
• וועדה: וועדה יכולה להיות ארצית, א וועדה מקומית במוסד בו מאושפז החולה. באפשרות הוועדה לדון באם להעניק טיפול להארכת חולה סופני הנוטה למות. הוועדה מתחשבת גם במצבו הכללי של החולה, ומידת הסבל שהוא חווה.

נתקלתם בסוגיה כואבת של בן משפחה הנוטה למות? מעוניינים להקל על סבלו ולהבין את זכויותיו במלואן? רוצים ללמוד עוד על מימוש זכויות רפואיות במצבים כאלה? פורטל בשבילך מעמיד לרשותכם שורה של יועצים מומחים באתיקה רפואית, חוקים ודינים וכל הנוגע לזכויותיהם של חולים סופניים.

מלאו את פרטיכם באתר ותוכלו לקבל מידע מקיף ומועיל, יחד עם יעוץ מקצועי שיסייע לכם לצלוח את הדרך הכאובה ובעיקר לקבל החלטות המבוססות על מידע עדכני ומועיל.