מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום הפריון והלידה. הבדיקות, המעקבים וטיפולי הפריון הם מתקדמים ונרחבים, וההתייחסות לענף רפואי זה מתבצעת בכובד ראש ובמלוא הרגישות.

כשזה לא קורה ובמהלך התקופה טרם ההריון, בהריון עצמו ובלידה והתינוק נולד עם מום, או תסמונת גנטית שניתן היה לאתרם טרם הלידה, זה מצב של רשלנות רפואית בהריון ובלידה.

רשלנות רפואית בהריון

כל טיפול הניתן לאשה בתקופה טרם ההריון, בהריון וטרום הלידה ואשר נעשתה בו עוולה רפואית, קרוי רשלנות רפואית בהריון. הסוגיות בנושא זה הן רבות והוכחת הרשלנות הרפואית היא מורכבת מאד, רכישה וכרוכים בה גם מטענים רגשיים כבדים מצד התובעים.

בישראל קיים מערך גדול ומקיף בכל הנוגע לבדיקות הריון, לכן מתאפשר אבחון וגילוי מצב העובר כבר בשלבים מוקדמים בהריון. הבדיקות הן נרחבת, ביניהן סקירת מערכות, סקירת איברים נקודתית, יעץ ובדיקות גנטיות, MRI עוברי, שקיפות עורפית, בדיקת מי שפיר, אקו לב עוברי ובדיקות מיוחדות ונקודתיות במקרים בהם מסתמן חשד לגבי מצבו הגופני של העובר. במידה והבדיקות מאששות את החשד ומתגלים בהן תסמינים או תסמונות מיוחדות, מום או בעיה בהתפתחות הפיזיולוגית, רשאים ההורים להפנות בקשה לוועדה להפסקת הריון. אולם במקרים בהם לא מדווחת להורים האפשרות לבעיה שנתגלתה אצל העובר, נשללת מהם הזכות לבחור בהפסקת ההריון או להמשיך אותו. מצב כזה הוא דוגמה של רשלנות רפואית בהריון.

האחריות המוטלת על כתפיו של הצוות הרפואי שמטפל ועוקב אחר ההריון היא רבה. נשים בהריון זכאיות למבחר בדיקות, רובן מסובסדות על ידי קופות החולים, כדי להבטיח מעקב צמוד ופיקוח על הריונן ועל התפתחותו התקינה של העובר שהן נושאות. הצוות הרפואי מחויב ביידוע ההורים בדבר כל ממצא חריג או המצאות מום אצל העובר, לפרט את מגוון הבדיקות הניתנות במגרת סל הבראות וכן הבדיקות המתבצעות באופן פרטי. כמו כן חלה על הצוות הרפואי המטפל באשה ההרה חובת ההמלצה לביצוע בדיקות נוספות במידת הצורך. אם לא התקיימו כל אלו והתינוק שנולד נמצא פגוע, זוהי עילה להגשת תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית.

מה נכלל בהגדרת רשלנות רפואית בהריון

הבסיס לתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון מעוגן בפסק דין משנת 1986, שהטמיע את המונח "חיים בעוולה". באותו פסק דין נקבע כי תינוק שנולד עם סימפטום גנטי או מום, כתוצאה מרשלנות רפואית, יקבל פיצוי עבור החיים שנגזר עליו לחיות עם מום. עד לשנת 2012 נקבע כי התובע יהיה הילוד עצמו אולם בשנה זו תוקן פסק הדין וכעת יכולים הורי הילד לתבוע בגין "הולדה בעוולה". משמעות הדבר היא כי הורי הילוד יכולים לתבוע את הצוות הרפואי על כי נמנעה מהם זכות הבחירה באם ללדת אותו או להפסיק את ההריון, לאחר שקיבלו מראש דיווח על מצב עוברם.

דוגמאות שכיחות לרשלנות רפואית בהריון הן:

• בדיקות גנטיות- את הבדיקות האלו יש לבצע טרם הכניסה להריון או בסמוך לו. הן משמשות כדי לאתר מחלות גנטיות שונות אצל ההורים ולשלול היתכנות למחלות או אצל העובר. חובתו של הצוות הרפואי להסביר את המשמעות וההשלכות של כל מחלה שההורים נושאים וההשפעות שלה על העובר. כשלא ניתן הסבר מקיף על הבדיקות או כשהן מתבצעות ברשלנות, זוהי עילה לתביעה.
• גילוי מומים מולדים- בדיקותלמעקב הריון משמשות לאיתור מומים מולדים. חלק מהבדיקות הן מדויקות ברמה של מאה אחוזים, כמו שקיפות עורפית א סקירת מערכות. אם הבדיקות לא בוצעו כהלכה וכתוצאה מכך לא נמצאו מומים בעובר, זוהי עילה לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית בהריון.
• אבחון הריון בסיכון גבוה- כשההיריון הופך להיות בסיכון, נדרש אבחון וטיפול לשמירה על שלום העובר והאם. במידה ולא התקיים האבחון, או התקיים ולא ניתן טיפול הולם, זוהי עילה לתביעה.

מקרים שכיחים נוספים של רשלנות רפואית בהריון הם פענוח שגוי של בדיקות, התעלמות ממצאים חריגים בבדיקות, הפרדות שליה, רעלת הריון, סכרת הריון ואי מתן המלצה להפסקת הריון.

רשלנות רפואית בלידה

מרגע הגיעה של היולדת לבית החולים לצורך לידה ועד צאתה מחדר הלידה, כל טיפול רשלני או עוולה שנעשית על ידי הצוות הרפואי המטפל, הוא עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה.

הצוות הרפואי מחויב לבצע סדרת בדיקות, ביניהן מוניטור, אולטרסאונד, שתן,דם וסוכר, הערכת משקל העובר וביקה וגינאלית. זאת למרות ועל אף הרשומות שבידם, של מעקב ההריון. הבדיקות מספקות רמזים על הלידה הצפויה ומאששות את דבר שלומם של העובר ואימו. למשל, אם הממצאים מצביעים על עובר גדול או מנח שמקשה על לידה רגילה, יישקל ניתוח קיסרי. אם לא ניתנה הדעת על סיכונים אפשריים בלידה ושיקול הדעת, או היעדר שלו, גרם לנזק בלידה,זוהי עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה.

מצבים שכיחים של רשלנות רפואית בלידה הם:

• התייחסות לממצאים- אי קיום הבדיקות או אי התייחסות לממצא הבדיקות, למשל מצוקה עוברית.
• חובת הידוע- על הרופא וכל הצוות הרפואי בחדר הלידה ליידע את היולדת בדבר ההחלטות שנקבעו, למשל ניתוח קיסרי. חובת הצוות הרפואי להסביר את המשמעות וההשלכות של ההליך עליו הם ממליצים ולהציג בפני היולדת את ההליכים הרפואיים החלופיים.
• חוות דעת שנייה- במצבים של מצוקה או סיכון, חייב ניהול הליך הלידה להסתמך על החלטות הצוות הרפואי, כולל התייעצות עם רופאים מומחים נוספים.

רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך ליילוד, סכנה לאמו ובמקרים אחרים מוות.

הוכחת רשלנות רפואית בהריון ובלידה חלה על התובע. התביעה יכולה להתבצע על ידי הורי הילד, או הילד עצמו, בהגיעו לגיל 18. ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון ובלידה עד שבע שנים מיום הלידה, או שבע שנים לאחר שהילד הגיע לגיל 18. על התובעים להציג את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית שבוצעה, בהריון או בלידה, לבין הנזקים שנגרמו ליולדת ולתינוק.

לא קל להוכיח רשלנות רפואית בהריון ובלידה. מדובר על הליך מורכב שמעורב בו גם מטען רגשי כבד של ההורים. כמו כן, לא כל נזק שנגרם במהלך הלידה או בהריון עצמו נחשב למקרה של רשלנות רפואית.

מסיבות אלו רצוי להיוועץ עם עורך דין, מומחה בתביעות נזיקין ובמיוחד ברשלנות רפואית, כדי להבין אם יש מקום, בסיס ועילה לתביעה.

אם לא קיבלתם טיפול הולם במהלך ההריון, אם נעשתה עוולה רפואית בלידה, אם נגרם נזק לתינוק או לאם, זה הזמן לפעול ולא להמתין. מלאו את פרטיכם כבר עכשיו בטופס המקוון שבאתר וקבלו את כל הסיוע המקצועי ביותר, כולל בחינת המקרה ולימוד הנושא לעומק, וליווי ההליך על ידי מיטב עורכי הדין, מומחים בתחום.