דלקת המוח המכונה גם אנצפליטיס (Encephalitis) הינה דלקת חריפה של המוח. הדבקה ויראלית היא הגורם הנפוץ ביותר לדלקת המוח. במידה ומדובר בדלקת המוח המופיעה במשולב עם דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), היא נקראת מנינגו-אנצפליטיס (Meningoencephalitis). דלקת המוח אינה מדבקת במרבית המקרים.

מקרים חמורים של דלקת המוח עשויים לסכן את חיי החולה. המהלך הבלתי צפוי של המחלה, שבו מקרה פשוט עשוי להידרדר למקרה חמור עם סיבוכים קשים, מחייב אבחון של המחלה ומתן טיפול נאות בהקדם האפשרי.

תסמיני דלקת המוח

תסמיניה של דלקת המוח יכולים להיות דומים לתסמיניה של שפעת – חום, כאבי ראש ועייפות, המלווים גם בסימפטומים נוספים כגון בלבול וישנוניות. בנוסף עשויים להופיע בעיות חושים או תנועה. רוב המקרים של דלקת המוח הינם מקרים קלים אשר בהם ישנה הופעה של תסמינים דמויי שפעת בלבד או ללא הופעת תסמינים כלל.

במקרים חמורים במיוחד של דלקת המוח יכולים להופיע סימפטומים נוספים כגון התקפים אפילפטיים, פרכוסים, רעידות, אובדן תחושה או שיתוק באזורים מסוימים של הפנים או הגוף, חולשת שרירים, בעיות זיכרון, בעיות ראייה כגון ראייה כפולה, בעיות דיבור והזיות.

הופעה של צוואר קשיח או תפוס נובעת בעקבות הפרעה לקרומים העוטפים את המוח, ולכן עשויה להיות סימפטום של דלקת המוח או דלקת קרום המוח.

בילדים התסמינים יהיו עצבנות, חוסר תיאבון המלווים בבחילות ולעיתים הקאות, בכי בלתי פוסק וחום. בתינוקות בריאים ישנו חלק בגולגולת שבו העצמות לא סיימו להתייצב והוא רך למגע הנקרא מרפס, ובתינוקות הסובלים מדלקת המוח תהיה בליטה באזור זה.

הגורמים לדלקת המוח

הגורם למחלת דלקת המוח מאובחן במרבית המקרים כגורם ויראלי. וירוסים נפוצים היכולים לגרום לדלקת קרום המוח הם:

• וירוס ההרפס סימפלקס (HSV): וירוס ההרפס סימפלקס לרב גורם להופעת פצעים באזור הפה (HSV-1) או באיברי המין (HSV-2). דלקת מוח הנובעת מוירוס ההרפס היא נדירה אך עשויה לגרום לנזק מוחי משמעותי ואף למוות.
• וירוסים אחרים ממשפחת ההרפס, כגון הוירוס אפשטיין- באר (EBV) אשר גורם למחלת הנשיקה, או הוירוס וריצלה זוסטר אשר גורם לאבעבעות רוח ולשלבקת חוגרת, עשויים גם הם לעיתים לגרום לדלקת המוח.
• וירוס הפוליו.
• וירוסים המועברים באמצעות יתושים: התסמינים יופיעו כמה ימים עד שבועיים לאחר החשיפה לוירוס.
• וירוסים המועברים באמצעות קרציות: התסמינים יופיעו כשבוע לאחר החשיפה לוירוס.
• וירוס הכלבת.
• וירוסים המדביקים בעיקר ילדים- כגון וירוס החצבת והחזרת. דלקת המוח הנובעת מהדבקה בוירוסים אלה כיום נדירה בזכות התחסנות האוכלוסייה כנגדם.

דלקת המוח יכולה להיגרם גם בעקבות הדבקה חיידקית. דלקת חיידקית של קרום המוח עשויה להתפשט ולהדביק את המוח עצמו, לעיתים דלקת המוח יכולה להיות גם סיבוך של המחלה החיידקית עגבת (Syphilis).

אבחון דלקת המוח

בכדי לאבחן מקרה של דלקת המוח, יש לבצע בדיקה הנקראת ניקור מותני (Lumbar Puncture). בבדיקת ניקור מותני, הנבדק שוכב על צידו, ומחט מוחדרת דרך גבו אל עמוד השדרה שלו במטרה לאסוף דגימה של הנוזל המקיף את עמוד השדרה והמוח, ששמו הנוזל המוחי- שדרתי (Cerebro-spinal fluid, CSF). דגימת הנוזל נבחנת במעבדה רפואית.

ביצוע בדיקת הניקור המותני עשויה להיות מסוכנת, ולכן במקרים מסוימים יש לבצע לפני בדיקה זו בדיקת CT בכדי לאשר שאין נפיחות במוח המטופל. בחולה הסובל מדלקת המוח, תוצאות הבדיקה יראו רמות גבוהות מהרגיל של חלבון והמצאות כדוריות דם לבנות בנוזל המוחי- שדרתי.

דרכי הטיפול בדלקת המוח

במקרה ומדובר בדלקת מוח בעקבות גורם חיידקי יינתן טיפול אנטיביוטי. במקרה של הדבקה ויראלית אין הרבה טיפולים המאפשרים לחסל את הגורם למחלה, למעט מקרי הדבקה בוירוס ההרפס סימפלקס – בו ניתן לטפל בעזרת התרופה אציקלוביר (Acyclovir).

הטיפול העיקרי בדלקת המוח, על גורמיה השונים, הוא טיפול סימפטומטי – כלומר בהתאם לתסמינים שמציג החולה. למשל, התרופה פרדניזון (Prednisone) ניתנת בכדי להוריד את מידת התגובה הדלקתית של המערכת החיסונית.

החולים בדלקת המוח זכאים עשויים להיות זכאים  לזכויות מהמדינה. לפרטים נוספים לחצו כאן