החוק בישראל אוסר על מעסיק להתעמר בעובד, אבל לא תמיד העובדים מודעים לכך שהתהליך הזה מתרחש או יודעים כיצד להתמודד איתו. מעבר לכך, צריך להכיר את המאפיינים השונים של ההתעמרות על מנת להבין למי לפנות ואיך לקבל פיצוי או לפחות להגיש תביעה. עם הזמן, לומדים לשים לב לסימפטומים של התעמרות ומונעים אותם על ידי החלפת מקום עבודה

מאפיינים של התעמרות

לכל עובד מגיעה על פי החוק סביבת עבודה ששומרת על כבודו. המשמעות היא שבמידה והעובד נמצא בסביבה אחרת או חלילה חווה התעמרות, החוק מאפשר לו להגיש תביעה ולקבל פיצויים. הבעיה היא שהתעמרות נולדת מלכתחילה בגלל המאפיינים המיוחדים של מקום העבודה: רובנו פוחדים להתלונן על המעסיקים שלנו, אנחנו לא תמיד מודעים למניפולציות שמופעלות עלינו ולא בהכרח ברור לנו מה לעשות גם אם מדובר על התעמרות פיזית וגם אם זו התעמרות מילולית.

בשביל למצות את הדין אחרי התעמרות בעובד צריך קודם כל לזהות את ההתנהגות ולהצביע עליה. אז בעוד מקרים של אלימות בעבודה הם קלים לאיתור, התעמרות אחרת עלולה להיות קשה יותר לפענוח. בין היתר, היא באה לידי ביטוי בהתנהגות מטרידה ומשפילה, שלא חייבת להיות פיזית, אבל כן מופנית שוב ושוב כלפי אותם עובדים.

הגשת תביעה בעקבות התעמרות

כל מקרה של התנכלות מנהל לעובד מחייבת אותנו לפעול בכלים הניתנים לנו על פי החוק ומאפשרת הגשת תביעה. נכון שאף מצב של התעמרות בעבודה אינו נעים וגורם עוגמת נפש, אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה העובד לא צריך להסכים להמשיך ולספוג אותה.

הגשת תביעה בגלל התעללות נפשית ופיזית

הגשת תביעה בגלל התעללות נפשית במקום העבודה היא מקרה שכיח יותר מכפי שנהוג לחשוב, למרות שרובנו חוששים לדבר עליו. בין אם ההשלכות הן נפשיות או שמדובר על התנכלות בעבודה עם מאפיינים פיזיים מובהקים, יכול להיות שנרגיש מבוכה ונרצה לשמור על דיסקרטיות. אבל אם מסתכלים על נתונים של התעמרות בעבודה תביעה לעומת פיצויים שנפסקו על ידי בתי המשפט, רואים שזה חוזר על עצמו בכל מקומות העבודה: החל מבתי עסק קטנים ועד מוסדות ציבור או ארגוני הייטק בינלאומיים.

מי זכאי להגיש תביעה?

הזכאות להגשת תביעה שמורה לכלל העובדים וללא הבדל דת, גזעו מין. בתהליכי התעמרות בעבודה נציבות הארגון עצמו יכולה לסייע, אך יש גם גורמים נוספים. מבחינת תהליך מימוש הזכות, החדשות הטובות הן שמקבלים אותה אוטומטית: במידה והזכות הופרה, פונים לבית הדין לענייני עבודה ומגישים תביעה נגד המעסיק. בין היתר, בית הדין עשוי לחייב אותו בעקבות הפגיעה לשלם פיצוי על עוגמת נפש או בגין הפרת חוזה עבודה והתנהגות שלא בתום לב.

גורמי סיוע שניתן לפנות אליהם

מבחינה משפטית, התעמרות פירוש היא עניין גמיש שיכול לעמוד לדיון. כך לדוגמא רוב העובדים בודקים מה אומרת הצעת חוק התעמרות בעבודה כדי לבדוק כיצד היא משפיעה עליהם במקרים של התעללות פיזית בלבד, בעוד התעללות נפשית בעבודה היא לא פחות שכיחה. 

מעבר לכך, ההתנהגות הלא רצויה עלולה להיות אפילו הרעה מוחשית בתנאים או בנסיבות – ללא פגיעה פיזית. אם העובד מצליח להוכיח שהשינוי בנסיבות לא מאפשר לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, הוא יכול להגיש תביעה. 

הבדלים בין סוגים שונים של התעמרות

היכרות עם הבדלים בין סוגים שונים של התנהגות שאינה רצויה מבחינת המעסיק יכולה להיות דרך טובה למצות את הזכויות הקבועות בחוק. זה כולל גם מקרים שבהם מעסיקים מחייבים התפקדות לעבודה מחוץ לשעות העבודה, או אם למשל מגישים מכתב תלונה על מנהל בעבודה אבל לא מקבלים שום יחס. בדיוק כאן צריך לעצור ולהסתכל על דוגמאות להתעמרות בעבודה כדי להבין האם אנחנו בקבוצת הסיכון.

באופן עקרוני, אפשר לומר שעובד שחוזר על טענה שלפיה לא טוב לי בעבודה כנראה יכול לנמק את הסיבה לכך בצורה משכנעת. מכאן והלאה, הוא צריך לבדוק לגבי עוולה פירוש משפטי לעומת תחושת בטן והוא יכול להתייעץ עם בעלי מקצוע לגבי ניכור פירוש פסיכולוגי לעומת אישי. עם זאת, בהתנהגות אלימה פירוש הוא כבר פחות נתון לפרשנות אלא יותר תלוי בהקשר.

פגיעה ברגשות ועוגמת נפש

יש עובדים שאצלם מבחינת כבוד הגדרה מסוימת יכולה להגיע עד כדי פגיעה ברגשות ועוגמת נפש שמלווה אותם כל היום. אצל אחרים, הם ירצו לדעת מה עומד מאחורי הסתה פירוש כדי להבין האם יכול להיות שהמנהלים והמעסיקים הישירים מסיתים מולם עובדים אחרים. כל אלו הם סוגים של התנהגויות שלא בהכרח דורשים מאיתנו לדעת איך מוכיחים עוגמת נפש בבית משפט, כי מספיק להציג את הנתונים על מנת לממש זכויות בעבודה ולקבל פיצוי כספי הולם וגבוה.

מה ההבדל בין התעמרות לבין חוסר תרבות במקום העבודה?

דווקא העניין של אלימות מילולית מקשה על התמודדות עם מעסיקים מתעמרים. כמו כן, הוא מעלה לדיון את ההבדל בין התנהגות כזו לבין חוסר תרבות. מצד אחד, עבור רובנו בהגדרה של עלבון פירוש כבר כולל בתוכו סוג מסוים של חוסר תרבות. מצד שני, לא כולנו יודעים איך להסתדר עם אנשים בעבודה ולא כל חוסר תרבות או נימוס היא התעללות. 

מה הפיתרון?

הפתרון הוא לקחת צעד אחורה ולבדוק מה זה קולגה מבחינה אובייקטיבית ואיך מתייחס אליו בית המשפט. אם מרגישים שהמעסיקים הם גם ממני היתושים והזבובים שיהיו סביב אותם עובדים כל הזמן במהלך ימי כיף או במשרד, ברור שצריך להגיש תביעה. כאן קריאה נגד מעשה עוול היא הרבה יותר מאשר מעשה משפטי – כי אם מעשה מוסרי. 

לסיכום

בסופו של דבר, לא באמת צריכים לכתוב עבודה על כבוד האדם ולהגיש אותה לאקדמיה בשביל להרגיש אם מדובר על התעללות ועל התנהגות לא ראויה מצד המעסיק. אמנם יש מקום לפרשנות מבחינת השאלה האם אכן ניתן לקבל פיצוי או שסתם מדובר על חוסר תרבות במקום עבודה שעדיף לברוח ממנו, אבל התייעצות עם בעלי מקצוע תעזור לשים את האצבע על אינדיקציות אובייקטיביות.

שאלות ותשובות

איזה גורמים רשמיים מסייעים במקרי התעללות בעבודה?

מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ומוקד מענה ממשלתי.

ממה נובע האיסור להתעמר בעובד?

מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מי אחראי לייצר סביבת עבודה נטולת התעמרויות?

המעסיק מטיל את האחריות על המעסיק. אם מדובר בעובדי קבלן, האחריות היא גם של מזמין העבודה וגם של המעסיק.

מי מכיר בעוולות ההתעמרות?

בתי הדין האזוריים לעבודה יכולים לפסוק פיצויים כספיים גבוהים.