דף הבית » אינדקס מחלות » בלוטת התריס

בלוטת התריס

בלוטת התריס היא מהבלוטות הגדולות והחשובות במערכת האנדוקרינית וכנראה המוכרת שבהן, אולי בשל מיקומה החזיתי, בקדמת הגרון. מה יכול להשתבש בה ואיך מטפלים? כל המידע בכתבה הבאה!

בלוטת התריס (או בלוטת המגן ובלטינית "תירואיד"), היא חלק מהמערכת האנדוקרינית, האחראית על ייצור ההורמונים בגוף. היא מורכבת משתי אונות בצורת פרפר ועוטפת את קנה הנשימה. 

תפקידה של בלוטת התריס, לייצר שני הורמונים, תירוקסין (T4) וטריודותירונין (T3). ההורמונים הללו מגיעים ממנה דרך מחזור הדם לכל חלקי הגוף ואחראים לתהליכים רבים כמו חילוף החומרים, תפקוד מערכת העצבים, הלב וכלי הדם, בניית השלד והשרירים, הופעת המחזור החודשי בנשים ועוד.

הפרעות בפעילות בלוטת התריס

הפעילות של בלוטת התריס, עלולה לעיתים להשתבש, מה שבא לביטוי בפעילות יתר או חסר, כלומר, בייצור עודף או חסר, של שני ההורמונים האמורים.

פעילות יתר של בלוטת התריס, יכולה להופיע לאחר לידה או בעקבות זיהום נגיפי. לעיתים היא תוצאה של מצבים רפואיים כמו:  מחלת גרייבס, אדנומה טוקסית וזפק.

תסמיני פעילות יתר של בלוטת התריס, יכולים להיות עצבנות, הזעה, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, חולשת שרירים, שלשולים והקאות. הטיפול נעשה בתרופות הורמונליות, ביוד רדיואקטיבי או בכריתה של הבלוטה. 

תת פעילות של בלוטת התריס, משמעו ייצור חסר של ההורמונים. המקור לפעילות החסר יכול להיות כשל בבלוטת התריס עצמה, בבלוטת יותרת המוח המקושרת אליה, או בהיפותלמוס, האזור במוח השולט בפעילות האנדוקרינית.

בתת פעילות, יופיעו תסמינים כמו עייפות, עור יבש, רגישות לקור, הפרעות שינה, כאבי מפרקים, עודף משקל, דיכאון, עצירות ועוד. הטיפול תרופתי הורמונלי ומטרתו להשלים את הפעילות החסרה של הבלוטה.

דלקת בבלוטת התריס

בלוטת התריס, יכולה לייצר במקביל בעיות רפואיות נוספות. דלקת, למשל, בשם תירואידיטיס, שיכולה להיגרם מזיהום או חבלה, כתופעת לוואי של תרופות מסוימות או להופיע לאחר לידה.

תסמיני דלקת בלוטת התריס, דומים לעיתים לאלה של ההפרעות בפעילות ויכולים להופיע גם כאבים ורגישות באזור הבלוטה.

הטיפול בתירואידיטיס הוא באנטיביוטיקה. אם היא תופעת לוואי של תרופה מסוימת, יש להחליף אותה.  

כיצד עוקבים אחר הפעילות של הבלוטה? 

המעקב אחר פעילות בלוטת התריס נעשה באמצעות בדיקות דם, לברר את רמת ה־TSH, ההורמון המפעיל את בלוטת התריס, המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ורמות ההורמונים המופרשים על ידי בלוטת התריס עצמה.  

כאשר תפקוד בלוטת התריס תקין, בלוטת יותרת המוח תשמור על הפרשה תקינה של הורמון ה-TSH. כאשר יש פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, הפרשת ההורמון תגדל או תפחת בהתאם.   

קשריות בבלוטת התריס

במקביל, יש לבלוטת התריס נטייה לפתח "קשריות". מדובר בגידולים שהם בלתי מורגשים ומתגלים במקרה, אומנם קשריות שהתפתחו, עלולות לתפוס נפח ולגרום לצרידות או קשיים בבליעה ובנשימה. 

למרות שרוב הקשריות בבלוטת התריס שפירות, נערכת תמיד בדיקה פתולוגית של ביופסיה הנשאבת מהגידול במזרק (ניקור), לשלילת ממאירות.

כאשר הקשריות שפירות ואינן גורמות לתסמינים, יש צורך במעקב בלבד, הנעשה באמצעות אולטרסאונד אחת לתקופה.

סרטן בבלוטת התריס

גידולים בבלוטת התריס יכולים למרבה הצער להיות גם סרטניים. בכל שנה, מאובחנים בישראל כ־1,000 מקרי סרטן בלוטת התריס, רובם בנשים.

סרטן בלוטת התריס הוא החמישי בשכיחותו בקרב נשים בישראל, אך הסוג הנפוץ באיבר זה, סרטן פפילרי, לרוב מתפתח באיטיות ואינו מסכן חיים. 

תסמינים אפשריים להימצאות גידול ממאיר בבלוטת התריס, הם הופעת בליטה באזור, כאב, שינוי בגוון הקול ותסמינים הדומים לאלה של הפרעות בפעילות הבלוטה.

בחלק מהמקרים (15-30%) התשובה המתקבלת מבדיקת הביופסיה במעבדה אינה חד משמעית וכדי לדעת בוודאות אם קשרית היא שפירה או ממאירה, יש לבצע כריתה מלאה או חלקית של הבלוטה, ביחד עם הקשרית ולבדוק אותה במעבדה.

הטיפול הנפוץ ביותר בגידולים ממאירים בבלוטת התריס הוא ניתוח לכריתה מלאה או חלקית של הבלוטה. במקביל, ניתן במקרים מסוימים טיפול ביוד רדיואקטיבי.

בדיקת אפירמה לאבחון קשריות בבלוטה

כדי למנוע כריתות מיותרות של בלוטת התריס או חלקים ממנה ולהותיר את המטופל עם תרופות הורמונליות לשארית חייו, מוצעת כיום בדיקת "אפירמה", בדיקה מולקולרית המספקת אבחנה מדויקת יותר של גידולים.  

הבדיקה יכולה להצביע על חשד לממאירות, על מידת האגרסיביות של הגידול ועל הימצאות מוטציה גנטית.

ליצירת קשר מלא את הפרטים

נגישות

סובל ממחלה או פציעה? ייתכן ומגיע לך כסף רב!
השאר פרטים לבדיקת זכאות