דלקת הלבלב (Pancreatitis) יכולה להיות אקוטית או כרונית. דלקת לבלב אקוטית מופיעה באופן פתאומי ונמשכת מספר ימים, לעומת זאת דלקת כרונית נמשכת שנים.

הגורמים לדלקת הלבלב

בתהליך עיכול רגיל אנזימי עיכול המיוצרים בלבלב יוצאים דרך צינוריות מיוחדות למעי הדק בו הם הופכים לפעילים.דלקת הלבלב מתרחשת כאשר אנזימים המיוצרים בלבלב הופכים להיות פעילים כאשר הם עדיין בלבלב וכתוצאה מכך מסבים נזק לאיבר. מקרים חוזרים של דלקת לבלב אקוטית עלולים לגרום נזק לאיבר ולהביא לדלקת לבלב כרונית.

קיימים גורמים שונים העלולים להביא להתפתחות דלקת לבלב כרונית ואקוטית, ביניהם:

• אלכוהוליזם.
• אבנים בכיס המרה הינן גורם נפוץ מאוד לדלקת לבלב אקוטית.
• ניתוח או טראומה בטנית.
• תרופות מסויימות.
• עישון.
• מחלת הסיסטיק פיברוזיס (CF).
• טיפול אנדוסקופי באבני מרה (ERCP).
• היסטוריה משפחתית של דלקת לבלב.
• רמה גבוהה של סידן בדם (היפרקלצמיה) המובילה ליתר פעילות של בלוטת התריס.
• רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם (היפרטריגליצרידמיה).
• זיהום.
• סרטן הלבלב.

יש לציין כי ייתכנו מקרים של דלקת לבלב אשר הסיבה לה אינה ידועה.

אבחון דלקת הלבלב

קיימות בדיקות שונות המאפשרות אבחון של דלקת הלבלב:

• בדיקת דם לבדיקת רמות אנזימי לבלב – הבדיקה החשובה ביותר לאבחון.
• בדיקת צואה – מאפשרת לבדוק את יעילות תהליכי העיכול.
• בדיקות דימות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ואולטרסאונד (US) בטני – משמשות לבדיקת המצאות אבנים בדרכי המרה ולהערכת חומרת הדלקת בלבלב.
• בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי – מאפשרת לראות דלקת ולזהות חסימות בדרכי המרה ובצינוריות המחברות את הלבלב למעי הדק.
• בדיקת תהודה מגנטית (MRI) – מאפשרת לזהות הפרעות בצינוריות המרה והלבלב, בכיס המרה ובלבלב עצמו.

סימפטומים של דלקת הלבלב

תסמיני המחלה של דלקת הלבלב מגוונים ותלויים בסוג הדלקת.

מטופל החווה דלקת לבלב אקוטית יתלונן בדרך כלל על כאבי בטן חזקים מאוד בבטן עליונה לעיתים עם הקרנה לגב. הכאב מוחמר בשכיבה ולאחר ארוחה ולעיתים אף אינו מוקל לאחר נטילת משככי כאבים. תסמינים נוספים שמטופל במצב זה יכול לחוות הם בחילות, הקאות ורגישות למגע באזור הבטן.

מטופל עם דלקת לבלב כרונית עלול לסבול אף הוא מכאבי בטן עליונה במאפיינים הדומים לדלקת לבלב אקוטית. תסמינים נוספים הם איבוד משקל וצואה שומנית המעידים על תת ספיגה של שומן בעקבות הפגיעה בלבלב.

דרכי טיפול בדלקת הלבלב

הטיפול בדלקת לבלב בבדרך כלל מחייב אשפוז בבית חולים. מטרת הטיפול הראשונה היא לייצב את תסמיני הדלקת, לאחר מכן ניתן לטפל בסיבות שהביאו להתפתחות הדלקת במטופל.

במהלך האשפוז המטופל יעבור למצב צום מוחלט (NPO – Nil per os) על מנת לאפשר ללבלב להתאושש. עם הזמן יאפשרו למטופל לשתות נוזלים צלולים ובהמשך לחזור בהדרגה לתזונה רגילה. במידה והמטופל עדיין חווה כאב בעת אכילה ולא ניתן להחזיק אותו בצום, הרופא יכול להמליץ על הזנה אנטרלית דרך האף (זונדה). יתר על כן, יש לדאוג למתן נוזלים למטופל בעירוי (Normal Saline) על מנת למנוע התייבשות.

אחת הסיבות הנפוצות להופעת דלקת בלבלב היא אבנים בכיס מרה ולכן במקרים רבים עם ייצוב מצבו הרפואי של המטופל יש לבצע אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP). טיפול זה מאפשר פעולות כגון הוצאת אבנים מדרכי המרה והלבלב, הכנסת תומכן (סטנט) לצינור הלבלב והרחבת הצירויות בצינורות הלבלב וכיס המרה.

מטופלים הסובלים מדלקת לבלב כרונית עלולים להזדקק לטיפולים נוספים:

• דלקת לבלב כרונית עלולה לגרום לכאב בטן כרוני, ולכן המטופלים יכולים להזדקק לטיפול תרופתי, ייעוץ של מומחים לרפואת כאב ובמקרים קיצוניים ניתוח.
• במקרים מסוימים על המטופלים ליטול תוספי תזונה של אנזימי לבלב עם כל ארוחה.
• מומחה לתזונה יכול להמליץ על דיאטה מופחתת שומן ועשירה בנוטריינטים.

החולים בדלקת בלבלב לרוב זכאים לזכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד