שחמת הכבד (Liver Cirrhosis) היא מחלה שבה ישנו שינוי ובעקבותיו פגיעה בתפקוד הכבד. תפקידיו העיקריים של הכבד הם נטרול רעלים, ייצור חלבונים בעלי תפקידים חיוניים שונים וייצור חומרים המסייעים בעיכול המזון. בזמן מחלת שחמת הכבד, רקמת הכבד הופכת מרקמה אשר עשויה מתאים מתפקדים לרקמה אשר עשויה בעיקר מרקמה סיבית בלתי מתפקדת.

שחמת הכבד היא מחלה בלתי הפיכה, והטיפול בה מתמקד בעיקר בניסיון למנוע את התקדמות המחלה והופעת הסיבוכים שלה. בשלבים מתקדמים של שחמת הכבד, בהם כמעט ולא נותרה רקמת כבד בריאה ומתפקדת, לא יהיה מנוס מביצוע ניתוח השתלת כבד בריא במקום הכבד הכושל. מחלת שחמת הכבד בשלביה המתקדמים שמה את המטופל בסכנת חיים מיידית.

הגורמים לשחמת הכבד

הסיבות הנפוצות ביותר לשחמת הכבד הינן צריכת אלכוהול מופרזת, הדבקה כרונית בוירוסים הפטיטיס B או C (Hepatitis B, C) ומחלת הכבד השומני. מחלת הכבד השומני הינה מחלה שבה הכבד מאבד רקמה תאית מתפקדת והופך לרקמה שומנית שאינה מתפקדת מסיבה שאינה ידועה, אך ייתכן שקשורה לסכרת.

גורמים נוספים שעשויים להוביל לשחמת הכבד הם מחלות הקשורות לדרכי המרה, מחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת את תאי הכבד והורסת אותם), תרופות הפוגעות בתפקודי הכבד ומחלות תורשתיות שונות כגון סיסטיק פיברוזיס או המוכרומטוזיס תורשתית (מחלה תורשתית בה ישנה הצטברות ברזל המזיקה לגוף).

תסמינים של שחמת הכבד

הסימפטומים של שחמת הכבד עשויים להיות:

• אנגיומטה עכבישית(Spider Angiomata): סימנים אדומים – סגולים דמויי צורת עכביש על פני העור.
• אדמומיות בכפות הידיים (Palmar Erythema).
• גינקומסטיה (Gynecomastia): גדילת רקמת בלוטות השד בגברים, שאינה נובעת ממשקל יתר.
• ירידה בהפרשת הורמוני מין (Hypogonadism): הירידה מתבטאת בחשק מיני מופחת, אימפוטנציה, עקרות והתנוונות רקמת האשך.
• צהבת: גוון צהבהב המופיע בעור ובלחמית העין.
• עייפות וחולשה.
• חוסר תיאבון וירידה במשקל.
• הגדלת הטחול.
• רגישות מוגברת לתרופות מכל הסוגים.
• דימום מוגבר מחבלות פשוטות.

סיבוכים חמורים של שחמת הכבד

הסיבוך הנפוץ ביותר של מחלת שחמת הכבד הוא מיימת (Ascites) – הצטברות נוזלים עודפים בחללי הגוף. מיימת מקושרת לאיכות חיים גרועה וסיכון מוגבר לזיהומים. בנוסף, הצפי להתאוששות משחמת הכבד לטווח הארוך יורד משמעותית כאשר היא מופיעה עם מיימת.

סיבוכים נוספים של שחמת הכבד אשר עשויים לסכן חיים הם אנצפלופתיה כבדית (Hepatic Encephalopathy) ודימום מדליות הוושט (Esophageal Varices). אנצפלופתיה כבדית הינה תסמינים נוירולוגיים כמו בלבול ואף תרדמת הנובעים מעודף נוזלים במוח. דימום מדליות הוושט הוא דימום מכלי דם המצויים בוושט, הנובע מיתר לחץ דם באזור הכבד והוושט.

דרכי הטיפול בשחמת הכבד

כדי לטפל במיימת שנבעה משחמת הכבד יש להפחית ככל הניתן בצריכת מלחים, ונעשה אף שימוש בתרופות משתנות כגון ספירונולקטון (Spironolactone) אשר מפחיתות את עומס המלחים והנוזלים בגוף. תרופות משלשלות כגון אבילק (Avilac) ניתנות בכדי להפחית את עומס הנוזלים בגוף.

במקרים בהם נמצא כי ישנו דימום מדליות הוושט, יעשה שימוש בתרופות המורידות את לחץ הדם כגון פרופרנולול (Propranolol), שכן הפחתת לחץ הדם יכולה למנוע או להפחית את הדימום באזור.

במקרים מתקדמים של מחלת שחמת הכבד, יש לבצע ניתוח השתלת כבד. במקרים בהם המועמד להשתלה צפוי לחכות זמן רב עד ההשתלה, ניתן לבצע טיפול תומך, המקל על תסמיני השחמת, ששמו TIPS (Transjugular Intrahepatic Portosystemic Shunt). הטיפול הינו הליך שאינו כירורגי אשר מבוצע על ידי רדיולוג, שמטרתו לאפשר זרימת דם תקינה מהוושט אל הורידים היוצאים מהכבד, ובכך להפחית את לחץ הדם באזור.

החולים בשחמת הכבד לרוב זכאים לזכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד זכויות חולים בשחמת הכבד