היכרות עם טווח תקין של רמת סוכר בדם עוזרת לנו לנטר המצב הבריאותי, לזהות מוקדם התפתחות מחלות, לבנות תפריט תזונתי ואף לדעת מתי צריך להגביר או לשנות פעילות גופנית. כמו כן, כדאי להכיר את ההבדלים בין טווח נורמלי לבין רמה נמוכה או גבוהה מדי ובמידת הצורך להתייעץ עם בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום

מה החשיבות רמה נורמלית של סוכר בדם?

כמות הסוכר שיש בדם משתנה לאורך היום. הטווח התקין שאותו אפשר לזהות בדם בזמנים שבהם לא אוכלים ולאחר 8 שעות של צום אמור לעמוד על 72-100 מ"ג לדציליטר, בעוד סביב שעתיים אחרי כל ארוחה הוא כבר מגיע ל-140 מ"ג לדציליטר. 

חשוב להכיר את הרמה הנורמלית של הסוכר שיש לו בדם מכמה סיבות. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל עד לפני מספר שנים לא היינו מודעים לקשר בין רמת הסוכר לבין מחלות שונות. כיום לעומת זאת השכיחות של מחלת הסוכרת עולה, מה שגם מביא לעלייה במודעות לגבי רמת הסוכר שאמורה להיות לנו בגוף.

תסמינים של מחלת סוכרת לפני או אחרי בדיקת רמת סוכר

היכרות עם רמת סוכר תקינה בעיקר מסייעת לנו לדעת מה המצב הבריאותי שלנו. גלוקוז אמנם מועבר על ידי זרם הדם לתאים כדי לספק להם אנרגיה חיונית, אבל הם זקוקים לאיתות של האינסולין כדי להחדיר אותו. בשביל לוודא שהאינסולין עושה את העבודה שלו, אחנו צריכים כל הזמן להשגיח ולשלוט בסוכרת.

מעבר אחר ערכי סוכר תקינים מסייע לנו לנטר את רמת הסוכר בדם ולדעת מתי להחליף תפריט תזונתי. כל עוד אנחנו מקבלים מידע על רמות סוכר נורמליות ומגבים אותו בביקורת תקופתית של רופא או בביקור במעבדה, אין סיבה לדאגה. אבל אם מקבלים הפניה לביקורת תקופתית ואז מגלים לדוגמא רמת סוכר 107 בצום או אפילו סוכר 104 בצום של מינימום 8 שעות, יכול להיות שנוכל להסיק מכך שרמת הסוכר אינה בשליטה ושאנו סובלים מסוכרת.  

לשם השוואה, סוכר 150 בצום כבר דורש פינוי מיידי לבית חולים ומחייב בדיקה לעומק של הסוגיה. לעומת זאת, רמת סוכר בדם 99 עשויה להיחשב כאמור נורמלית – בעיקר אם אין עוד.

תסמינים של מחלת הסוכרת ובהם:

• תחושת צמא שאין לה הסבר הגיוני או שמרגישה לנו קיצונית מדי ביחס לפעילות הגופנית ולטמפרטורה בחוץ.
• צורך תכוף בהטלת שתן בכמויות גדולות וגם באמצע הלילה או בלי לשתות כמויות יוצאות דופן של מים.
• תחושה כללית של חוסר אנרגיה, עם או בלי אובדן משקל, בחילות והקאות.
• עצבנות וראייה מטושטשת בלי סימנים שמעידים על בעיה אופטומטריסטית.
• הגלדה איטית מהרגיל של חתכים ושריטות בהשוואה לקצב הגלדה סטנדרטי שאנחנו מכירים מהגוף שלנו.
• זיהומים תכופים באזורים שונים של הגוף גם בלי חשיפה מיוחדת לחומרים מסוכנים או וירוסים.
• שינויים תכופים במצבי הרוח שאין להם הסבר פסיכולוגי, סביבתי, אישי או חברתי אחר.

הבעיה היא שדווקא נתונים גבוליים כגון סוכר בדם 115 אחרי ארוחה לא תמיד מאפשרים לנו לבצע ניטור של המצב הגופני. במקרים כאלה, עלינו לפגוש רופא מומחה כדי לבדוק מהיכן מגיע הסוכר: מייצר עצמי של הגוף או מן המזון. אם המסקנה היא שיש לנו סוכר נמוך בגלל כושר ייצור מוגבל של הגוף, נוכל לשקול נטילת תרופות והתערבות טיפולית. במידה ומדובר על סוכר גבוה או נמוך ללא כל אינדיקציה לבעיה רפואית, הפתרון יהיה החלפה של התפריט. 

הבדלים בין סוגי סוכרת

אי אפשר לנטר רמת סוכר תקינה בגוף בלי להכיר הבדלים בין סוגי סוכרת. ההבדל העיקרי הוא בין הסוגים הבאים:

1. סוכרת סוג 1 – סוכרת סוג 1 מתאפיינת במצב שבו הלבלב מפריש רק כמויות קטנות יחסית של אינסולין, או שאינו מפריש את החומר בכלל. הטיפול כולל מתן אינסולין והוא מבוסס על הנחה שמדובר במחלה אוטואימונית.
2. סוכרת סוג 2 – בבדיקת סוכרת סוג 2 ערכים גבוהים מגיעים יחד עם עודף משקל גבוה. אמנם הקשר בין עודף משקל לבין התנגדות הגוף לאינסולין לא ברור, אך הטיפול מחייב המשך ניטור של נתוני סוכר בדם והוא כולל שילוב בין פעילות גופנית, החלפת התפריט התזונתי ושינוי כללי באורח החיים. מעבר לכך, יש לבצע תקופתית בדיקת סוכר כדי לשלוט במחלה ולוודא שהיא לא גורמת נזקים בלתי הפיכים.
3. סוכרת בהריון – הורמונים מסוימים שנמצאים בגוף האישה במהלך ההריון עלולים לגרום לעליית סוכר. החדשות הטובות הן שניתן לבדוק אצל נשים בהריון ערכי סוכר תקינים אחרי אוכל במסגרת ביקור סטנדרטי במרפאות נשים, או להתייעץ עם דיאטנים על מנת להקדים תרופה למכה.

כך עוקבים אחרי רמות הסוכר

המידע הקיים ברפואה המודרנית מאפשר לנו לעקוב אחר גרף רמת סוכר בדם או בצורה עצמאית או על ידי ביקור שגרתי במרפאה. הביקור במרפאה מומלץ עבור אנשים שנמצאים במשקל עודף וצריכים גיבוי עבור טבלת רישום סוכר בדם יחד עם אחים ואחיות, בעוד הבדיקה העצמאית רלוונטית לצרכי ניטור סוכרת סוג 1 ואם רוצים לדעת כמה סוכר צריך להיות בדם גם בשגרה וגם אחרי צום. 

אצל חולי סוכרת, רמת הסוכר האופיינית היא מעל 125 מ"ג לדציליטר בזמני צום ומעל 200 מ"ג לדציליטר או אפילו מעבר לזה אחרי ארוחה. אם מדובר על רמה בטווח של 100-125 דציליטר, ניתן להצביע על סיכון לחלות בסוכרת סוג 2. 

הגיבוי עבור סוגים שונים של בדיקות סוכר בדם יכולה להיות בדיקת המוגלובין מסוכרר. זו בדיקה פשוטה, נוחה ויעילה שאין לה תופעות לוואי ומטרתה לברר מה כמות חלבוני המוגלובין שיש בדם ונקשרו למולקולות סוכר. לפי הכמות שלהם, ניתן לדעת האם זו רמת סוכר תקין או שמא מדובר על אינדיקציה שמכריעה את הכף במקרים של ערכים של סוכרת גבולית מסוג 1 או 2. 

כמות גבוהה של המוגלובין מסוכר בולטת כאשר היא גדולה מ-6.5%. זהו מצב שנחשב סוכרתי ומיד אחרי ניתן לבצע בדיקה של רמות סוכר בדם על מנת להכריע סופית בשאלה: מה עושים, איך מתקדמים ולמי פונים כדי לקבל טיפול.

כך מטפלים בסוגים שונים של סוכרת ורמת סוכר גבוהה בדם

הבנת הנושא של רמות סוכר בדם היא כמובן רק חלק מתוך מערכת שיקולים רחבה יותר. בסופו של דבר, נתונים כאלה ואחרים על רמת גלוקוז תקינה בדם לעומת רמה נמוכה מדי אמורה לספק לנו חיווי כללי לגבי מצבנו הבריאותי. באופן דומה, גם ירידת סוכר שאינה מוסברת היא מצב רפואי שצריך לטפל בו, אבל כאן האפשרויות הן אחרות.

במקרים של המון סוכר בשתן ועוד אינדיקציות לבעיות רפואיות מסוג סוכרת, ניתן לקבל סיוע מהמדינה. הזכויות ניתנות דרך קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים, דרך חברות הביטוח בפוליסות הביטוח הפרטיות ולעיתים גם דרך הביטוח הלאומי. בכל אחד מהמקרים האלה, העניין הכי קריטי הוא לזכור שמטרת הזכויות היא לסייע לנו להתמודד עם רמות הסוכר הגבוהות – אך הן לא מחליפות אחריות אישית בכל הנוגע להמשך המדידה, שינוי באורח החיים, החלפת התפריט התזונתי, ביצוע פעילות גופנית, הפסקת עישון וירידה במשקל.

איך מודדים את רמות הסוכר?

כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לדעת כל הזמן האם יש בגוף רמת סוכר תקינה, גבוהה או נמוכה מדי. בשביל לעשות את זה, עלינו לבצע מדידת סוכר באמצעות גלוקומטר או ביקור במעבדה. גלוקומטר הוא מד סוכר ביתי, בעוד רמת הסוכר שנבדקת במעבדה מחייבת מעורבות של אח או אחות. 

הבעיה היא שעלול להופיע פער בין הבדיקות. הפער הסטנדרטי של עד 10% בין הבדיקות לא בהכרח מעיד על בדיקה שאינה אמינה, אבל אם באחת התוצאות מקבלים נתונים של 100 דציליטר למ"ג ובשנייה 200 – כנראה שצריך לחזור על הבדיקה או להחליף אותה.

הבדיקה במעבדה היא בכל מקרה מומלצת, אמינה וטובה יותר. אפשר לקבל הפניה לבדיקה מן הסוג הזה על ידי בקשה מרופא המשפחה או כחלק סטנדרטי מהמעקב אחר התמודדות עם סוכרת מסוג 1 או 2. אצל נשים בהריון, מבצעים את הבדיקה בשלבים שונים ויחד עם העמסת סוכר להשוואה בין הנתונים. הבדיקה במעבדה אינה כואבת, היא לא כרוכה בתופעות לוואי ומקבלים את התוצאות שלה מהר.

לסיכום, הגוף מאותת לנו בדרכים שונות על כך שהוא סובל מבעיה רפואית מסוימת. למזלנו, את רוב האינדיקציות אנחנו יכולים גם להרגיש וגם לזהות באמצעות בדיקות מבוססות. לכן הכי חשוב לבצע את הבדיקות האלה ובעיקר להיות ערניים למשמעות של הנתונים.