לימפומה

מהי לימפומה?

לימפומה היא סרטן של בלוטות הלימפה. מערכת הלימפה מורכבת מבלוטות לימפה המחוברות ביניהן בצינורות זעירים. מערכת זו משתייכת אל מערכת החיסון של גופנו ומסייעת לגוף להתגונן מפני זיהומים. בגופנו נמצאות בלוטות לימפה באזורים שונים, את חלקן ניתן לחוש במישוש ואילו אחרות פנימיות יותר.

מהם סוגי הלימפומה העיקריים?

לימפומה נחלקת לשני סוגים עיקריים: לימפומה מסוג הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין. כ-20% ממקרי הלימפומה הם מסוג הודג'קין. לימפומה זו מתפתחת כאשר תאים לימפוציטים מסוג B גדלים ומתחלקים באופן לא מבוקר עד שיוצרים גוש הנקרא גידול. 

בדרך כלל תאים אלו מתפתחים בבלוטות הלימפה, לרוב באיזור הצוואר. מחלה מסוג זה ניתנת לריפוי או איזון ברוב המקרים. בביופסיה של תאי לימפומה מסוג הודג'קין נוכל לאתר תאים חריגים הנקראים תאי ריד סטרנברג אשר אינם מופיעים בלימפומות מסוגים אחרים. 

לימפומה שאינה הודג'קין מחולקת לתתי סוגים רבים. נמצאו מעל 40 סוגים שונים המשתייכים לסוג זה של לימפומה. לכל אחד מתתי הסוגים שנמצאו קיים טיפול אחר. תתי הסוגים נבדלים אחד מן השני בתאים אותם הם תוקפים ובקצב התפתחות המחלה. 

תסמיני הלימפומה וסימני אזהרה 

התסמין הראשוני עליו ידווחו מטופלים עם לימפומה הוא לרוב נפיחות שגדלה בהדרגה בבלוטת לימפה. נפיחות זו אינה מלווה בתחושת כאב. מלבד תסמין זה נזהה תסמינים נוספים כמו הזעת לילה או הופעת חום ללא הסבר, תחושת עייפות, ירידה לא מוסברת במשקל ואובדן תיאבון. 

קוצר נשימה ושיעול ממושך שנוטה להחמיר מהווה אף הוא תסמין. בנוסף, עלולים להופיע כאבי בטן הולכים ומחמירים ואף גוש בבטן. במידה וזיהיתם שאתם חווים אחד או יותר מן התסמינים שפורטו לעיל, מומלץ לפנות לרופא בהקדם האפשרי. 

מהם הגורמים ללימפומה?

הגורמים ללימפומה (סרטן בלוטות הלימפה) אינם ידועים ברובם, יחד עם זאת, חלק מהגורמים אותרו וזוהו כמעלים את הסיכוי להתפתחות המחלה. 

  • מערכת חיסון חלשה – במידה ומערכת החיסון פועלת בצורה שאינה תקינה מסיבות שונות, בשל נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון, או מצבים רפואיים המדכאים את מערכת החיסון, נראה סבירות גבוהה יותר לחלות בלימפומה.
  • טיפול עבר במחלת הסרטן – טיפול בקרינה או בכימותרפיה מעלה במקצת את הסיכון לחלות בלימפומה בהשוואה לסיכוי לחלות בקרב יתר האוכלוסייה.
  • מחלות אוטואימוניות – מחלות אוטואימוניות כמו דלקת פרקים, מחלת האשימוטו ועוד, מעלות את הסיכוי לחלות בלימפומה. 
  • זיהומים – נמצא כי נגיפים וחיידקים מסוימים אשר עשויים להימצא בגופנו, קשורים לסיכוי גבוה יותר לחלות בלימפומה. הליקובקטר פילורי וEBV הם חלק מהמזהמים שנמצאו. 
  • היסטוריה משפחתית – חולה לימפומה מדרגת קרבה ראשונה במשפחה מעלה את הסיכון לחלות בלימפומה. 

כיצד מאבחנים לימפומה?

קודם כל על המטופל לפנות לרופא המטפל על מנת לתאר את התסמינים אותם הוא מרגיש. הרופא יפנה לבדיקות כלליות ובדיקות נוספות בהתאם לצורך. תיתכן הפנייה לבדיקות דם ובדיקות נוספות להערכה כללית של המצב הבריאותי.

האבחנה של לימפומה מתבצעת על ידי ביופסיה, דגימת הרקמה החשודה (לעיתים תוסר הבלוטה כולה) ובדיקתה במעבדה. תוצאות הביופסיה מתקבלות תוך שבועיים. אם תוצאות הביופסיה חיוביות ללימפומה ישלח המטופל לבדיקות נוספות על מנת לקבוע את דרגת המחלה והאם היא התפשטה אל מקומות נוספים בגוף.

כיצד מטפלים בלימפומה? 

הטיפול בלימפומה ייקבע בהתאם לסוג הלימפומה ובהתאם לשלב המחלה. להלן מגוון הטיפולים המוצעים כיום: 

  • מעקב רפואי פעיל– רלוונטי עבור מטופלים שאובחנו עם לימפומה שמתפתחת באיטיות. מטופלים אלה נדרשים למעקב ועדכון במידה ומופיעים תסמינים נוספים.
  • כימותרפיה – נחשבת לטיפול המקובל ביותר בלימפומה שאינה הודג'קין.
  • טיפול בסטרואידים – מתלווה לעיתים לטיפול הכימי על מנת לשפר את יעילותו.
  • טיפול בקרינה – מטפל בבלוטות נגועות בלימפומה או בטחול מוגדל. מוצע לרוב לאחר טיפול כימותרפי. יכול לשמש כטיפול עיקרי ללא כימותרפיה בחולי לימפומה עם קצב התקדמות איטי או גידול ממוקד (קבוצה אחת של בלוטות לימפה נגועות). 
  • טיפולים מכווני מטרה – ניתן על פי רוב במהלך טיפולי הכימותרפיה או אחריהם. מדובר בנוגדנים חד שבטיים שתוקפים באופן ממוקד את הלימפוציטים תוך פגיעה מינימלית בתאים אחרים.
  • השתלת תאי גזע – מוצע כטיפול להישנות המחלה או במקרה בהם התגובה ליתר הטיפולים המקובלים אינה מספקת. הטיפול מיועד למטופלים שמצבם הבריאותי טוב דיו כדי להתמודד עם תופעות הלוואי שמעורר הטיפול.

ניתוח – מוצע כאשר הרקמה הנגועה ממוקדת באיזור אחד בגוף. האופציה הניתוחית כדרך טיפול אינה שכיחה. לרוב מוצע טיפול שמגיע אל אזורים שונים בגוף ואינו ממוקד כמו כימותרפיה.

ליצירת קשר מלא את הפרטים

נגישות

סובל ממחלה או פציעה? ייתכן ומגיע לך כסף רב!
השאר פרטים לבדיקת זכאות