מהו התוספתן?

התוספתן ממוקם בצד ימין בבטן התחתונה, הוא מהווה חלק מהמעי הגס ואף מחובר לתחילתו. צורת התוספתן מזכירה אצבע או צינורית חלולה ואורכו הוא בין 5-10 סנטימטרים. תרומתו של התוספתן לתפקוד גוף האדם טרם הובהרה. הסברה היא שהתוספתן הוא חלק ממערכת העיכול והוא שותף לתהליכים הקשורים אל מערכת החיסון שלנו.   

כאשר התוספתן אינו מודלק, לא נחוש בו, אולם ברגע בו נוצרת דלקת נדרש לפנות לטיפול מיידי היות ומצב זה מוגדר כמצב חירום. הסיבה שבגינה דלקת בתוספתן מתפתחת בקרב אדם אחד אך לא אצל אחר עדיין איננה ידועה. 

מהי דלקת בתוספתן (אפנדיציטיס)?

כשנחסמת נקודת המוצא של התוספתן, חסימה שעשויה להיווצר בעקבות התנפחות בלוטת לימפה, שארית מזון או צואה שנתקעו באיזור או בשל גידול במעי הגס (לרוב בגיל המבוגר) יחל תהליך של שגשוג חיידקים באיזור. התרבות החיידקים תגרום לדלקת חדה בתוספתן (אפנדיציטיס). דלקת בתוספתן שכיחה במיוחד בגיל הילדות וההתבגרות והיא נפוצה יותר בקרב בנים בהשוואה לשכיחותה בקרב בנות. 

 כיצד היא נוצרת

במצב בו קיימת דלקת בתוספתן כמעט תמיד יופיע כאב בטן. לעיתים מתחיל הכאב במרכז הבטן, כאב זה עשוי להיעלם ואחריו יופיע כאב ממוקד יותר וחמור בצד ימין בבטן התחתונה. הכאב עשוי להחמיר בזמן הליכה, שיעול, או לחיצה במקום ובנוסף אליו מתווספים סימפטומים כמו חוסר תיאבון, שלשול או עצירות ותחושה כללית לא טובה. התסמינים עשויים להשתנות מאדם לאדם. 

כשחשים כאב בטן שמחמיר במהרה ומתפשט אל כל חלל הבטן יש לפנות באופן דחוף אל חדר המיון מפני שייתכן כי הכאב מעיד על כך שהתוספתן התפוצץ. 

ניתן לאבחן דלקת בתוספתן במספר דרכים: 

• במידה ומגיעה מטופלת לאבחון במהלך הריון, לרוב היא תיבדק בבדיקת MRI מאחר ובדיקה זו נחשבת נטולת קרינה שעשויה לסכן את העובר. 
• אולטרה סאונד או CT בטן על מנת לאושש או להפריך את החשד לדלקת בתוספתן. 
• מישוש ידני על מנת לזהות רגישות באיזור הבטן הימנית התחתונה, זהו מיקום התוספתן.
• בדיקת ערכי מדדי הדלקת בגוף (CRP) ותאי הדם הלבנים בבדיקת דם.

חשיבות האבחון היא גבוהה ביותר, זאת מאחר וללא טיפול מתאים יחמיר מצבו של המטופל, החום יעלה, הכאבים עשויים להחמיר, זאת לכדי סכנה ממשית. 

האם דלקת בתוספתן היא מצב מסוכן?

כן. במידה והדלקת בתוספתן לא מאובחנת ומטופלת בזמן ישנו סיכון להיווצרות נמק ונקב באיזור המודלק בתוספתן ובמצב זה, עשויה המוגלה להתפשט אל תוך חלל הבטן. ההתפשטות עשויה להיות מקומית, בקרבת התוספתן, מצב זה נקרא מורסה פריאפנדיקולרית. 

התפשטות רחבה יותר הנקראת פריטוניטיס, מתארת מצב בו הדלקת מתפשטת אל הקרום העוטף את איברי הבטן ובמצב זה ישנה סכנה לקריסת מערכות ואף מוות. יש לציין שמקרי מוות כתוצאה מדלקת בתוספתן הם נדירים ביותר.

ניתוח לכריתת התוספתן, מתי הוא נחוץ וכיצד הוא מבוצע?

הטיפול המקובל והשגרתי לאחר שמתקבלת אבחנה של אפנדיציטיס (דלקת בתוספתן) הוא ניתוח. במהלך הניתוח נכרת התוספתן המודלק, זאת כדי למנוע מצב בו יתפוצץ התוספתן בבטן. 

הניתוח יבוצע לרוב בשיטה לפרוסקופית (זעיר פולשנית). המנתח יבצע בין 2-3 חתכים באיזור הבטן ודרכם יוכנסו כלי הניתוח ומצלמה אשר תציג לצוות הרפואי את האזור המנותח. בעזרת גז פחמן דו חמצני תנופח הבטן של המטופל, זאת על מנת להקל את הגישה אל אזור התוספתן. התוספתן ייכרת והחתכים יתפרו או יודבקו. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. 

במקרים מסוימים, לא יבחר ניתוח לפרוסקופי אלא ניתוח בגישה פתוחה (חתך רחב). מקרים אלה כוללים מטופלים במשקל גבוה במיוחד ובקרב מטופלים שסבלו בעבר מהידבקויות באיזור האגן. שיעור של בין 2-3% מהמטופלים שנאלצו לעבור ניתוח לכריתת תוספתן לא נזקקו לו. הדבר מתגלה במהלך הניתוח וקורה בשל אבחנה רפואית שגויה. שיעור הטעות הזה הינו מקובל וסביר בעולם הרפואי. 

מה קורה אחרי ניתוח תוספתן?

לאחר הניתוח וההחלמה צפוי המטופל לחזור אל שגרה מלאה. זמן האשפוז הממוצע לאחר ניתוח לפרוסקופי הוא יומיים. ניתוח בגישה פתוחה כרוך באשפוז ארוך יותר, של כחמישה ימים. ניתן לחזור לשגרה רגילה כ-3 שבועות לאחר הניתוח. מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת כשבועיים מיום הניתוח. כשבוע לאחריו יוזמן המטופל לביקורת של הרופא המנתח ולהוצאת תפרים במקרה הצורך.