סוג מסוים של מום מולד שבגללו הכליה אינה נמצאת במקום האנטומי הרגיל שלה עלול לגרום שורה ארוכה של סיבוכים ואף פגיעה בתפקוד. במידה ואחד מבני המשפחה מאובחן כבעל מום מן הסוג הזה, ניתן במקרים מסוימים לדרוש פיצוי כספי ולקבל אותו בצורה של אחוזי נכות. אז איך מגישים את התביעה וכיצד מוכיחים אותה? הנה המדריך שיחסוך לכם זמן ושווה עבורכם כסף

אבחון כליה אקטופית וסיבוכים אפשריים

העובדה שברוב המקרים אין תסמינים למצבים שבהם הכליה אינה נמצאת במיקום האנטומי הרגיל שלה עלולה להפריע לאבחון המוקדם ולעכב אותו. דווקא בגלל שאין תסמינים חמורים למצבים כאלה, רבים לא יודעים שהם סובלים מהמום. עם זאת, כן ניתן לאבחן את הבעיה לאחר בדיקות הדמיה מסיבות שונות או על רקע ממצא אקראי במהלך בדיקת רופא. כמו כן, יש נסיבות שבהן מגלים את המום המולד לאחר תלונות חוזרות ונשנות על כאבי בטן או בעיות בדרכי השתן.

ברמה האנטומית, יש כמה סיבוכים אפשריים שאליהם חשוב לשים לב על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים. בראש ובראשונה, אם הכליה אינה נמצאת במיקום האנטומי הרגיל שלה עלולות להיווצר בעיות ניקוז. לכן השתן עלול לזרום לאחור מהשלפוחית לכיוון הכליה, שמהווה בעצמו בסיס לכמה סיבוכים – החל מזיהומים בדרכי השתן ובכליות, דרך אבנים בדרכי השתן והכליות ועד נזק כלייתי בלתי הפיך.

מומים מולדים וקבלת פיצוי כספי

המוסד לביטוח לאומי מכיר במומים מולדים מסוימים בתור סיבה למתן פיצוי כספי. המערכת של המוסד לביטוח לאומי שמאפשרת מתן פיצוי כספי מן הסוג הזה היא אחוזי נכות, שאותם ניתן לקבוע גם עבור תינוקות. אבל בגלל שלתינוקות עצמם אין כמובן כושר השתכרות או מקור הכנסה, מי שמקבלים את הפיצוי הכספי הם ההורים או בני המשפחה הרלוונטיים.

אחד המקרים שמתארים את הקשר בין מומים מולדים ובין קבלת פיצוי כספי הוא של כליה אקטופית. מבחינה רפואית, מדובר על סוג מסוים של מום שבגללו הכליה אינה נמצאת במקום האנטומי הרגיל שלה. לרוב אמנם אין לאנשים בעלי מום מולד כזה סימנים יוצאי דופן, אבל כן עלולים להופיע זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן או חסימת שתן.

אחוזי נכות ופיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי

אף סוג של מחלת כליות היא לא אירוע נעים. עם זאת, כן ניתן להתעודד מהעובדה שבמוסד לביטוח לאומי מכירים בקושי שנובע מהתמודדות עם מצבים מן הסוג הזה. בגלל הקושי הקיים בהתמודדות עם כליה אקטופית, ייתכן וילד או בן משפחה שמאובחנים כסובלים מהמחלה אף יאפשרו הגשת תביעה וקבלת פיצוי כספי.

את הפיצוי הכספי נותנים במוסד לביטוח לאומי בדמות אחוזי נכות. בשביל לקבוע את אחוזי הנכות, מביאים בחשבון שורה ארוכה של פרמטרים ובעיקר בודקים את ההשפעה של המחלה על התפקוד. בין היתר, מתייחסים למשל אל הגיל של הנפגע, להשפעת המחלה על כל בני המשפחה וכושר ההשתכרות שלהם ועוד. 

בירורים וטיפולים במהלך טיפול במחלה

חשוב לציין שהטיפול הרפואי במחלה מתבצע בד בבד עם הגשת התביעה והמישור של קבלת הפיצויים. כך למשל אם אין כל הפרעה תפקודית במערכת השתן יכול להיות שבכלל לא יהיה צורך לעבור טיפול, אבל כן ניתן יהיה לבצע מעקב ובמקביל גם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. אפילו אם המחלה לא החמירה אך דורשת את מעורבות ההורים ולכן פוגעת ביכולת ההשתכרות שלהם, זה מקים עילה להגשת תביעה.

לשם השוואה, במקרים הפוכים שבהם כן יש חסימה בדרכי השתן – יהיה קל יחסית לדרוש וגם לקבל את הפיצוי הכספי. כאן מדובר על מחלה שדורשת ניתוח לאחר הלידה ודגש על תיקון הכליה, כאשר אם רואים את תגובת הרפלקס מבצעים לצד הטיפול השמרני עוד טיפול אנטיביוטי מונע. במידה וגם עם זה הילד לא מסתדר, אפשר לשקול התערבות אורולוגית פולשנית יותר.

החשיבות של דרישה לפיצוי כספי לפי פרופיל המקרה

הפרופיל של כל מקרה לגופו הוא בסופו של דבר מה שיקבע את הסיכוי לקבל פיצוי כספי הולם. על מנת שהפיצוי הכספי אכן יאפשר למשפחה להתמודד ולהשתקם, על הוועדה הרפואית לבחון את פרטי המקרה ולבדוק את מידת ההשפעה של המום והמחלה על התפקוד הכללי. כמו כן, מביאים בחשבון מקרים דומים ומתייחסים גם אל הקריטריונים שמשפיעים על נכות רפואית.

בסופו של דבר, מום מולד עלול לפגוע באיכות החיים לא פחות מאשר מחלה שמתעוררת בשלבים מאוחרים יותר. בשביל להתמודד עם המום המולד, במוסד לביטוח לאומי וגם בגופי ביטוח נוספים מכירים בהשלכות של המחלה על כל בני המשפחה. ספציפית במקרים של מחלות שמשפיעות על הכליות לא תמיד יש לזה ביטוי מעשי באופן מיידי, אבל כן צריך להתייעץ עם בעלי מקצוע ולכל הפחות לבחון היתכנות להגשת תביעה וקבלת פיצוי כספי הולם.