תאי עצב שממשיכים לייצר פעילות חשמלית גם כאשר אנחנו במנוחה עלולים לגרום לנו להרגיש כאילו השרירים שלנו קופצים. במאמר הבא נסביר מה המשמעות של קפיצות מן הסוג הזה, מתי זה מעיד על בעיה רפואית חמורה ועם מי אפשר להתייעץ בכל מקרה של דילמה או התלבטות.

למה השרירים שלנו קופצים?

יש הרבה תופעות קליניות שכיחות יחסית שמופיעות מגיל מוקדם ועם השנים אנחנו מתרגלים אליהן. הבעיה היא שבחלק מהמקרים זה מסוכן להתרגל לתופעות האלה, כי הן עלולות להעיד על בעיה חמורה יותר. אחת התופעות שכדאי להכיר בהקשר הזה מכונה בעגה המקצועית "פסיקולציה".

התופעה המדוברת מורגשת על הגוף בתור קפיצות שרירים באזורים שונים. התופעה לא באמת כרוכה בתנועה ממשית של האבר, אבל היא עשויה להופיע בשרירים שאנחנו רגישים אליהם כמו למשל באזורים שונים של:

• הגפיים
• בכתפיים
• בגב
• בבטן
• בחלק התחתון של כף הרגל
• בירך
• ואפילו בריסים.

בעגה המקצועית מתייחסים לקפיצות האלה בתור פסיקולציות ולכן חשוב להבין מה עומד מאחוריהן.

תאי העצב שגורמים לשרירים שלכם לקפוץ

מבחינה אנטומית, הסיבה להופעת פסיקולציות בשריר היא תאי עצב שממשיכים לייצר פעילות חשמלית גם במצב מנוחה. בעוד במצב של פעילות גופנית או סטרס דווקא כן מצופה מתאי העצב הללו לייצר פעילות חשמלית, במצבי מנוחה זה לא חיוני. אם אכן מופיעות קפיצות שרירים במנוחה אנחנו צריכים לבדוק מה הסיבה לכך.

תופעה של קפיצות שריר נפוצה אצל חולי ALS או גברים ונשים שסובלים מבעיה נוירולוגית. אם מדובר בתופעה פוגעת בתפקוד, בעבודה, ביכולת ההשתכרות או בחיים האישיים, יכול להיות שניתן יהיה לממש זכויות רפואיות ולקבל פיצוי מביטוח לאומי או חברות ביטוח פרטיות.

קשר אחר שכדאי לשים לב אליו הוא בין קפיצות שרירים חרדה וסטרס כללי. כאן ההבדל העיקרי הוא בין תופעה שנמשכת כל הזמן ובצורה כרונית, לבין קפיצות שרירים שפירות שלא מתפתחות עד כדי הפרעה משמעותית. אבל גם אם מדובר על תופעה שפירה של פסיקולציות בכל הגוף עדיין שווה להתייעץ עם בעלי מקצוע לגבי המשמעות הכלכלית והאפשרות לקבלת פיצוי כספי הולם. 

כך יודעים על מה מעידות הקפיצות

הקפיצות שאנו חווים באזורים שונים של הגוף גם ברגעי מנוחה מחייבות בדיקה מקיפה. בגלל שיש מחסור במידע אמין בנושא, אנו עלולים להרגיש לחוצים בגלל קפיצות כאלה למרות שאין שום בעיה נוירולוגית חמורה שאנחנו סובלים ממנה – אבל מצד שני להקל ראש בתופעות שדווקא כן מחייבות את המשך הברור.

במחלת פיברומיאלגיה קפיצות שרירים לדוגמא הן נפוצות, אבל צריך לבחון עוד תסמינים. התסמינים הנפוצים הם עייפות קשה, הפרעות שינה, בעיות תפקוד קוגניטיביות, תסמונת המעי הגז, כאבי ראש ועוד. אם תסמינים אלו לא מופיעים, לא חייבים לקשור בין קפיצות שרירים בפנים או באזורים אחרים של הגוף לבין "מחלת היאפים". אבל אם כל התסמינים מגיעים ביחד, יש מקום לפנות לרופא ולהתייעץ איתו. 

הסיבות הנפוצות שלא מעידות על מחלה חמורה

תופעה שכיחה של שרירים קופצים היא הזדמנות מעולה להבין מה גורם לגוף שלנו סטרס. מבחינה אנטומית לדוגמא, יכול להיות שתאי העצב ימשיכו לייצר פעילות חשמלית כי רק הרגע סיימנו פעילות ספורטיבית והגוף עדיין דרוך. כמו כן, הקפיצות הן לרוב שפירות ולכן מדובר במצב נתון של העצבים שגם צפוי לעבור – כמו למשל בזמן מתח נפשי.

לשם השוואה, אצל אנשים שחולים במחלות נוירולוגיות יש עוד סימנים ולא רק קפיצות שרירים בשינה או במנוחה. הנה כמה מהם:

• חולשת שרירים
• דלדול שרירים
• פגיעה בעצבים המוטוריים

הדבר החשוב הוא להבין את המשמעות של שריר קופץ ולבדוק את ההקשר שלו. אם זה מתרחש אחרי פעילות ספורטיבית מאומצת או בגלל שאנחנו חווים חרדה על רקע אירועים בחיים האישיים, אין סיבה להיבהל. אבל אם שרירים בגוף מתחילים לקפוץ בצורה לא רצונית יחד עם תהליך הדרגתי ומתמשך של דלדול שרירים, חולשת שרירים ופגיעה בעצבים המוטוריים, כדאי לנו לבצע בדיקה.

איך מבצעים בדיקה של מחלה נוירולוגית?

תסמינים של קפיצות בחלקים שונים של הגוף ובעיקר בשרירים הם חלק מתוך רשימת סימפטומים ארוכה יותר שאותה אפשר לבדוק ישירות מול נוירולוג. בדיקה נוירולוגית תעזור לנו לדעת אם מדובר על מצב שפיר או במצב שמעיד על מחלה. אם מדובר על ממצאים שפירים, אין צורך בבירור נוירולוגי נוסף. אבל אם קיימים סימנים למחלה נוירולוגית כמו ALS, צריך לערוך את המשך הבירור הנוירולוגי והרלוונטי לפי הממצאים.

לסיכום, המצבים שבהם השרירים שלנו בגוף קופצים מאוד שכיחים והם עקרונית לא גורמים לשום בעיה או אפילו לתנועה של המפרקים. מנגד, כן צריך לשלול בעיות נוירולוגית ולשים לב לשאר התסמינים המזוהים איתם. לאחר מכן, ניתן להחליט איזה וכיצד לממש זכויות רפואיות שונות מול המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים או חברות הביטוח הפרטיות ולפי הכיסוי הקיים בכל פוליסה.