סרקואידוזיס (Sarcoidosis) היא מחלה המתאפיינת בהתפתחות דלקות באזורים שונים בגוף כגון ריאות, קשריות לימפה, עור ועיניים.

גורמים לסרקואידוזיס

טרם ידועים הגורמים הספציפיים לסרקואידוזיס. ככל הנראה מדובר בנטייה גנטית לפיתוח המחלה אשר באה לידי ביטוי בעקבות חשיפה למחוללי מחלות כגון חיידקים, וירוסים, אבק או כימיקלים. מדענים חוקרים כיום איזה גנים ואיזה מחוללים ספציפיים קשורים לביטוי המחלה.

בדרך כלל מערכת החיסון מגינה על הגוף מפני חדירה של גורמים זרים, אך במצב של סרקואידוזיס תאי מערכת החיסון מתאספים בצורה שאופיינית לדלקות ונקראת גרנולומה. היווצרות הגרנולומות באיבר עלולה להפריע לתפקודו.

קיימים מספר גורמי סיכון להתפתחות סרקואידוזיס: הגיל בו המחלה בדרך כלל מתפתחת הוא בין עשרים לארבעים שנים, נשים הן בעלות סיכוי גדול לפתח את המחלה וקיום קרוב משפחה חולה במחלה יכול להעיד על גנים הקשורים לסרקואידוזיס העוברים במשפחה ולכן מעלה את הסיכוי להופעת המחלה.

אבחון סרקואידוזיס

סרקואידוזיס היא מחלה קשה לאבחון שכן בתחילתה מופיעים תסמינים מעטים. התסמינים שמופיעים תלויים באיבר בו מתפתחת הדלקת ומסיבות אלו ניתן לבלבל את מחלת הסרקואידוזיס עם מצבים רפואיים אחרים.

בדיקות אפשריות לאבחון סרקואידוזיס הן:

• בדיקה גופנית מקיפה בעיקר של נגעים עוריים. בנוסף, הרופא יבדוק את הלב, את הריאות ואת בלוטות הלימפה.
• צילום חזה (X-Ray) – זוהי בדיקה נפוצה לאבחון סרקואידוזיס שכן באמצעותה ניתן לראות פגיעה ברקמת הריאה או הגדלת בלוטות לימפה בחזה.
• בדיקות דימות כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) לשם זיהוי הרקמות הפגועות וסיבוכים אפשריים.
• בדיקות דם להערכת המצב הרפואי הכללי של המטופל ולבדיקת תפקודי כבד וכליות.
• בדיקת תפקודי ריאה למדידת נפח הריאות ואספקת החמצן של המטופל.
• בדיקת עיניים לבדיקת בעיות ראיה העלולות להופיע בסרקואידוזיס.
• נטילת דגימות רקמה (ביופסיה) ובדיקתן במעבדה – מאפשרת לזהות גרנולומות המאפיינות את המחלה.

סימפטומים של סרקואידוזיס

תסמיני המחלה משתנים ממטופל למטופל כתלות באיבר הפגוע. לעיתים התפתחות המחלה היא איטית והדרגתית לאורך שנים ולעיתים הסימפטומים מופיעים בבת אחת. חלק מהחולים לא סובלים מתסמיני מחלה כלל.

תסמינים כלליים המופיעים עם התפתחות הסרקואידוזיס הם: עייפות, חום, נפיחות בקשריות לימפה וירידה במשקל. נוסף על כך, כמעט כל המטופלים סובלים בשלב זה או אחר מבעיות בריאות כגון: שיעול יבש מתמשך, קוצר נשימה, צפצופים וכאבים בחזה.

כרבע מהמטופלים סובלים מתסמינים בעור כגון פריחה באזור השוקיים והקרסוליים, נגעים בפנים, שינויי צבע וגושים. בנוסף, המחלה עלולה לפגוע בעיניים ולגרום לראייה מטושטשת, כאב, אדמומיות חמורה ורגישות לאור.

דרכי טיפול בסרקואידוזיס

לא קיימת כיום תרופה לריפוי סרקואידוזיס. במקרים רבים המחלה חולפת מעצמה. במידה והמטופל לא סובל מתסמיני מחלה אין צורך בטיפול כלל. יש לציין כי מומלץ בכל מקרה להיות במעקב רפואי.

מטרת הטיפול התרופתי היא להקל על תסמיני המטופל ולמנוע התפתחות וסיבוכים של המחלה. חלק מהתרופות לטיפול בסרקואידוזיס הן:

• תרופות קורטיקוסטרואידיות כמו פרדניזון (Prednisone) הן תרופות למצב התחלתי של המחלה. בחלק מהמקרים ניתן לתת את התרופה ישירות למקום הדלקת כמשחה לעור או אינהלציה לריאות.
• תרופות מקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) כגון איבופן (Ibufen).
• תרופות מדכאות מערכת חיסון על ידי הריגת התאים האחראים על התפתחות דלקת. יש צורך בתרופות אלו במקרים בהם הדלקת חמורה יותר או במידה והמטופל לא מגיב לטיפול בקורטיקוסטרואידים. דוגמא לתרופה מקבוצה זו היא אזאתיופרין (Imuran).
• מטוטרקסט (Methotrexate, MTX) ממשפחת האנטימטבוליטים משמשת לטיפול בדלקות. יש לנטר מקרוב מטופלים הנוטלים תרופה זו בשל תופעות לוואי אפשריות.

במידה והנך סובל מסרקואידוזיס הנך עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה, לפרטים נוספים בקר בעמוד