אי ספיקה מיטרלית (Mitral valve regurgitation) מתרחשת כאשר המסתם המיטרלי של הלב לא נסגר עד הסוף ומאפשר לדם לזרום דרכו בכיוון ההפוך, כתוצאה מכך דם לא מוזרם ביעילות מהלב לגוף.

המסתם המיטרלי (דו-צניפי) ממוקם בין החדר השמאלי והעלייה השמאלית של הלב. המסתם עצמו בנוי משני עלים בצורת חרמשים אשר מאפשרים לדם לזרום מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי אך לא בכיוון ההפוך.

הגורמים לאי ספיקה מיטרלית                                       

אי ספיקה של המסתם המיטרלי נחלקת לשני סוגים: אי ספיקה ראשונית ואי ספיקה שניונית. אי ספיקה מיטרלית ראשונית נגרמת בעקבות בעיה במסתם המיטרלי עצמו, אי ספיקה מיטרלית שניונית נגרמת בשל בעיה בחדר השמאלי של הלב.

גורמים אפשריים לאי ספיקת מסתם מיטרלי הם:

• צניחה של המסתם הדו-צניפי (Mitral Valve prolapse) – מום של המסתם המתאפיין בעיבוי חריג של עלי המסתם. מום זה הינו השכיח ביותר מבין מומי מסתמי הלב, ובדרך כלל אינו מהווה סיכון בריאותי.
• נזק למיתרים הגידיים אשר מעגנים את עלי המסתם – בעיקר אצל מטופלים הסובלים מצניחה של המסתם הדו-צניפי. נזק למיתרים הגידיים יכול להיות מתיחה או קריעה של המיתרים (למשל בעקבות טראומה).
• קדחת שגרונית בילדות כתוצאה מדלקת גרון שלא טופלה עלולה לפגוע במסתם הדו-צניפי.
• דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס) הנגרמת מזיהום הקרום הפנימי של הלב.
• התקף לב עלול לפגוע בשרירים התומכים במסתם.
• חולי שריר הלב (קרדיומיופתיה).
• מומי לב מולדים.
• תרופות מסויימות כגון ארגוטאמין (Ergotamine) המשמשת לטיפול במיגרנות.

אבחון אי ספיקה מיטרלית

הרופא יברר תחילה היסטוריה רפואית ומשפחתית, בעיקר של מחלות לב. בהמשך הרופא יבצע בדיקה גופנית מקיפה ויאזין לקולות הלב של המטופל באמצעות סטטוסקופ. אי ספיקה מיטרלית מתאפיינת באיוושה הנשמעת בעת חזרת הדם דרך המסתם. המשך האבחון כולל בדיקה של קרדיולוג והפניה לבדיקות נוספות:

• אקו-לב (אקוקרדיוגרפיה)- בדיקת אולטרסאונד (US) של הלבהמאפשרת לבחון את פעילות הלב בתנועה.
• אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) – בדיקה המודדת את הזרמים החשמליים מהלב ומספקת מידע לגבי קצב לב ועוד.
• צילום חזה – בדיקה המאפשרת לרופא לראות אם ישנה הגדלה במדורי הלב ולבחון את מצב הריאות של המטופל.
• אקוקרדיוגרפיה דרך הושט (Transesophageal Ecocardiogram) – מאפשרת צפיה איכותית יותר במסתם המיטרלי. הבדיקה מתבצעת באמצעות החדרת צינורית דקה עם מצלמה בקצה כאשר החולה מורדם.
• צנתור – זוהי שיטה שלא מבוצעת בשגרה לאבחון בעיות במסתם, אלא מבוצעת במקרים בהם שאר המידע משאר הבדיקות אינו מספיק.

סימפטומים של אי ספיקה מיטרלית

תסמיני מחלה של אי ספיקה מיטרלית תלויים בחומרה ובקצב התפתחות המחלה. תסמינים אפשריים הם:

• זרימת דם טורבולנטית דרך הלב (אוושות).
• קוצר נשימה במיוחד בעת מאמץ ובשכיבה.
• עייפות.
• שיעול בעיקר בלילה או במצב של שכיבה.
• דפיקות לב מהירות בעת מנוחה (פלפטציות).
• בצקות בכפות רגליים וקרסוליים.

אי ספיקה מיטרלית בדרך כלל מתפתחת באיטיות, ייתכן כי מטופל לא חווה סימפטומים כלל במשך עשרות שנים ולא היה מודע להתפתחות המחלה. לעומת זאת, קיימים מקרים בהם תסמיני המחלה מופיעים בבת אחת.

דרכי טיפול באי ספיקה מיטרלית

אופן הטיפול בחולה עם אי ספיקה מיטרלית תלוי בחומרת המצב ובהתפתחותו. במטופלים עם אי ספיקה קלה ניתן להסתפק בניטור בלבד. נוסף על כך קיימים טיפולים ניתוחיים ותרופתיים.
טיפול ניתוחי הוא תיקון או החלפת המסתם המיטרלי. במידה ותיקון המסתם מספיק מבצעים אותו בניתוח לב פתוח או באמצעות צנתור. במידה ויש צורך בהחלפת המסתם ניתן לבחור בין השתלת מסתם ביולוגי להשתלת מסתם מכני. מסתם מכני מחזיק לאורך זמן רב אך דורש נטילת תרופות מדללות דם לכל החיים. לעומת זאת, מסתם ביולוגי אינו דורש נטילת מדללי דם אך תוחלת החיים שלו מוגבלת וייתכן כי יהיה צורך להחליפו בהמשך.

אין באפשרותו של טיפול תרופתי לתקן את המסתם המיטרלי אך הוא מאפשר הקלה על תסמיני המטופל הסובל מאי ספיקה:

• תרופות משתנות כגון פוסיד (Furosemide)עשויות להקל על הבצקות בריאות וברגליים.
• תרופות נוגדות יתר לחץ דם כגון אטנולול (Normiten).
• תרופה נוספת היא דיגוקסין (Digoxin) אשר מייעלת את כושר הזרמת הדם של הלב.

במידה והנך סובל מאי ספיקה מיטרלית הנך עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה, לפרטים נוספים בקר בעמוד