מהי תסמונת CRPS?

CRPS תסמונת הכאב האזורית המורכבת, מאופיינת בכאב בעוצמה רבה שאינו בעל אופי קבוע. הכאב מופיע בגפיים והוא עוצמתי מאוד ביחס לפגיעה שגרמה לו. התסמונת נחשבת לנדירה. הטיפול הוא ארוך טווח ומותאם למצב החולה. הטיפולים המוצעים הם תרופתיים, טיפולי גוף ונפש ולעיתים גם ניתוח. שכיחות התסמונת בקרב האוכלוסייה הבוגרת עומדת על בין 7%-5%, כאשר נשים לוקות בCRPS- יותר מגברים.

התסמונות באה לידי ביטוי בכאב ממוקד בגפיים ושינויים בצבע, רמת החום ורגישות באיזור הכאוב. הלוקים ב-CRPS מתארים את תחושת הכאב כ"שריפה" במקום ולעיתים מתלווה לתחושה מוגבלות תנועתית עד לחוסר תנועה. 

תסמונת CRPS עשויה להחמיר. לרוב תתבטא ההחמרה בצורת כאב מפושט יותר המופיע לאורכה של הגפה הכואבת. במקרים פחות שכיחים עשוי הכאב להופיע בגפה אחרת. ביטויים נפשיים כמו חרדה, דיכאון, כעס ופחד גם הם עלולים להופיע לעיתים רבות לאחר התפרצות התסמונת.

מהם הגורמים לתסמונת ?

טרם נמצא המנגנון אשר מסביר את הופעתה של תסמונת CRPS. ייתכן וגורמים גנטיים מעורבים בהופעת התסמונת. מחקרים מצאו כי שונות גנטית הינה גורם המשפיע על התגובה לטיפול. להלן חלק מהמצבים שנמצאו כקשורים להופעת תסמונת CRPS: 

• סרטן – מסת הגידול עצמו עשויה ללחוץ או לחדור לעצבים ולמוח ובכך לגרום לפגיעה עצבית. בנוסף, דרכי הטיפול המקובלות במחלת הסרטן, כימותרפיה והקרנות, פוגעות אף הן בגוף פגיעה עצבית.
• מחלות חילוף חומרים – עשויות לגרור פגיעה בתאי עצב. לדוגמה, סוכרת הפוגעת בכלי הדם הקטנים המזרימים דם לעצבים.
• חומרים רעילים – עשויים לגרום נזק לעצבי תחושה וכאב. בין החומרים הרעילים נכללים גם עופרת ואלכוהול. 
• מחלות זיהומיות – אף הן עשויות לגרור פגיעה עצבית ובכך לגרום להופעת CRPS.
• חבלות תאונות וניתוחים – גם מקרים אלה עשויים לגרור פגיעה עצבית וכאב עצבי.

הכאב העצבי בCRPS – מתווך באמצעות פעולת מערכת העצבים שאחראית על העצמת הכאב ועל הפסקתו מאוחר יותר. מאחר שהפגיעה היא במערכת העצבים עצמה, תיקון המצב קשה יותר ולעיתים גם אינו אפשרי. 

כיצד מאבחנים CRPS?

ראשית יבדוק הרופא המטפל את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת הרקע הרפואי הרלוונטי ל-CRPS.

על מנת לאבחן את תסמונת CRPS ניתן להיעזר בכלי האבחון הבאים: 

• הזרקה או עירוי של Regitine יכולים לסייע באיתור חסימה עצבית במערכת הסימפתטית או איתור עצב פגוע.
• בדיקות הולכה תחושתית וEMG יסייעו באיתור ואבחון פגיעה עצבית.
• בדיקת על קול דופלר תסייע בזיהוי פגיעה בכלי הדם.
• צילום רנטגן ומיפוי עצמות יכולים לסייע במציאת סימנים המעידים על ניוון בעצמות, אך אינם נחשבים למספיקים כדי לבסס אבחנה לבדם.

בנוסף, נקבעו מדדים לאבחנת CRPS על ידי האגודה הבינלאומית לחקר הכאב: 

• חבלה באיבר בו מורגשת התסמונת כמו מכה, שבר, נקע. עוצמת החבלה אינה רלבנטית לאבחנת CRPS.
• כאב ממוקד ובעוצמה גבוהה בגפה שאינו תואם את עוצמת החבלה. 
• חום או קור בגפה הכאובה כעדות לפגיעת כלי דם ובנוסף, נפיחות בגפה.
• נשלל קיומן של מחלות אחרות העשויות להסביר טוב יותר את התסמינים.
• אבחנת CRPS תחוזק על ידי סימנים שיעידו על שינוי ברקמות.

לאחרונה נוספה שיטת אבחון חדשה של התסמונת הנעזרת במבחן ציור איש כדי לאבחן סכמת גוף פגועה בקרב הסובלים מכאב כרוני. הנחת היסוד הייתה כי ככל שהתסמונת חריפה יותר, יופיע עיוות גדול יותר בתפיסת סכמת הגוף והוא יתבטא במבחן ציור איש. המחקר אושש הנחה זו ונמצא קשר בין CRPS לעיוות תפיסתי שהתבטא בציור.

מהן דרכי הטיפול האפשריות בתסמונת ?

הטיפול בתסמונת CRPS משלב שיטות שונות. הטיפול התרופתי מתבסס על שימוש בתרופות המיועדות לכאב עצבי. תרופות אנטי דיכאוניות וכאלה המשמשות לטיפול באפילפסיה גם הן בשימוש מפני שנמצאו יעילות. בנוסף, אופיואידים, סטרואידים ותרופות נוספות מוצעות. תרופות במתן תוך ורידי לשם טיפול בכאב עצבי ניתנות אם הטיפול הפומי לא צלח, או שסיפק מענה חלקי לכאב. טיפול זה מחייב ניטור קפדני עקב סיכונים הכרוכים בו. 

טיפולים עוריים מהווים גם הם דרך טיפול בכאב העצבי. משחות או מדבקות המכילות חומר פעיל בעל אפקט מאלחש או תורם בפעילות להפחתת הכאב נספגות דרך העור אל סיבי העצב. פיזיותרפיה מהווה אף היא נדבך בטיפול המקיף מאחר והפעילות הגופנית פועלת למען השגת שיפור תפקודי. לבסוף, במידת הצורך, מוצעים גם טיפולים פולשניים לטיפול בכאב בעצבי ב CRPS. פעולות לניתוק או הקטנת ההולכה בעצב, הזרקת חומרים הורסי עצבים, ניתוחים לשחרור הידבקויות או ניתוק עצב גם הם אפשריים לטיפול בהקלת הכאב.