בתוך "טרשת" כשם כללי למחלות הקשורות להצטלקות רקמות בגוף, הנפוצה ביותר היא טרשת נפוצה (MS) – מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים המרכזית ופוגעת במיאלין העוטף את העצבים. התסמינים מגוונים וכוללים חולשה פתאומית, טשטוש ראייה, נימול, עייפות חריגה ובעיות בהליכה. המחלה מאובחנת באמצעות MRI ובדיקת נוזל שדרתי, ומופיעה בכמה צורות: התקפית-הפוגתית (RRMS), משנית מתקדמת (SPMS) וראשונית מתקדמת (PPMS). אמנם אין תרופה, אך קיימים טיפולים להאטת התקדמות והפחתת התקפים.

זה מה שקורה כשמערכת החיסון תוקפת את הגוף מבפנים

טרשת (סקלרוזה) היא שם כללי למחלות שונות שקשורות להצטלקות רקמות בגוף. כשאנשים שומעים את המונח "טרשת", לרוב הם חושבים על טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis – MS), מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים המרכזית.

אבל תכלס לא מדובר רק בה – יש גם טרשת עורקים, טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) ומחלות נוספות שנושאות את השם הזה. כולן מתארות מצבים שבהם הרקמות מאבדות את הגמישות שלהן והופכות לצלקתיות, מה שפוגע בתפקוד שלהן.

כדי להבין את העניין לעומק, נתמקד בעיקר בטרשת נפוצה, שהיא אחת המחלות הנוירולוגיות המאתגרות ביותר. מדובר במחלה כרונית שבה מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף מפני פולשים חיצוניים כמו וירוסים וחיידקים, יוצאת משליטה ותוקפת את המיאלין – החומר שמצפה את העצבים ומאפשר העברת אותות חשמליים בצורה תקינה. התוצאה היא שהעברת המסרים מהמוח לשאר חלקי הגוף משתבשת, וזה מוביל למגוון רחב של תסמינים שמשפיעים על כל מערכות הגוף.

איך מזהים טרשת נפוצה ומהם התסמינים הראשונים?

המחלה הזו ידועה בכך שהיא מופיעה בצורה בלתי צפויה, ולעיתים חולפות שנים עד שהיא מאובחנת. זה מתחיל לרוב בתסמינים שנראים לא קשורים אחד לשני – למשל:

• חולשה פתאומית ברגל אחת
• טשטוש ראייה בעין אחת
• תחושת נימול 
• עקצוצים לא מוסברים בגוף
• עייפות חריגה שקשה להסביר

לכל חולה טרשת נפוצה יש תסמינים קצת שונים, כי הפגיעה במערכת העצבים יכולה להתרחש בכל מקום בגוף. לדוגמא, אחד הסימנים הקלאסיים הוא "סימן להרמיט" – תחושת זרם חשמלי שעוברת בגב כשמורידים את הסנטר למטה.

בנוסף, יש אנשים שמאבדים בהדרגה את היכולת ללכת, אחרים חווים בעיות בזיכרון ובריכוז, יש כאלה שסובלים מכאבים בלתי מוסברים או מעיוותים בשרירים, ויש גם מי שהמחלה מתבטאת אצלם בשינויים קיצוניים במצב הרוח, כולל דיכאון וחרדות. באסה – אבל יש מה לעשות. 

איך מאבחנים את המחלה ומהם סוגי הטרשת הנפוצה?

כיוון שהמחלה מתבטאת בצורות כל כך שונות, תהליך האבחון שלה לא תמיד פשוט. הרופא יתחיל בדרך כלל משיחה מעמיקה על התסמינים, ולאחר מכן יפנה לבדיקת MRI מוח וחוט שדרה, שבה ניתן לראות נגעים שמצביעים על פגיעה במיאלין. בנוסף, מבצעים בדיקות נוזל שדרתי (LP – Lumbar Puncture) כדי לחפש סימנים לדלקת כרונית במערכת העצבים.

יש כמה סוגים של טרשת נפוצה, וכל אחד מהם מתנהג אחרת:

• הצורה השכיחה ביותר היא טרשת התקפית-הפוגתית (Relapsing-Remitting MS – RRMS), שבה מופיעים התקפים של תסמינים שמתמשכים שבועות או חודשים, ולאחריהם יש תקופות של שיפור חלקי או מלא. 
• עם הזמן, חלק מהחולים עוברים לשלב מתקדם יותר שנקרא טרשת משנית מתקדמת (Secondary Progressive MS – SPMS), שבו הסימפטומים מחמירים בהדרגה וללא הפוגות ברורות.
• צורה קשה יותר היא טרשת ראשונית מתקדמת (Primary Progressive MS – PPMS), שבה המחלה מתקדמת באופן קבוע וללא תקופות של הפוגה, מה שמוביל להידרדרות מהירה יותר.

למה המחלה מתפתחת ואיך אפשר להפחית את הסיכון?

למרות שהמדע עדיין לא יודע למה בדיוק אנשים מסוימים מפתחים טרשת נפוצה, יש כמה גורמים שנמצאו קשורים לסיכון מוגבר. גנטיקה משחקת תפקיד, אבל זו לא מחלה תורשתית מובהקת – אם יש במשפחה מישהו שחולה ב-MS, הסיכון שלך גבוה יותר, אך זה לא אומר בוודאות שתחלה. 

בנוסף, גורמים סביבתיים כמו חוסר חשיפה מספקת לשמש ומחסור בוויטמין D, זיהומים נגיפיים מסוימים כמו וירוס אפשטיין-באר (EBV) ואפילו עישון נמצאו קשורים לסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.

איך מטפלים במקרים של טרשת (סקלרוזה)?

נכון להיום, אין תרופה שיכולה לרפא טרשת נפוצה, אבל יש מגוון טיפולים שיכולים להאט את התקדמותה ולהפחית את מספר ההתקפים. קו הטיפול הראשון הוא תרופות מדכאות חיסון, שמפחיתות את הפעילות של מערכת החיסון ומקטינות את הנזק למיאלין. תרופות כמו אינטרפרון, אוקרליזומאב או פינגולימוד יכולות לעזור להאט את קצב ההידרדרות, אך הן לא מרפאות את המחלה.

בנוסף, טיפולים פיזיותרפיים חשובים מאוד כדי לשמור על טווחי תנועה, למנוע אובדן מסת שריר ולשפר את שיווי המשקל. אנשים עם טרשת נפוצה נעזרים גם בריפוי בעיסוק, טיפולים להקלת כאבים וייעוץ תזונתי, כיוון שתזונה נכונה יכולה להשפיע על רמות הדלקת בגוף.

לחיות עם טרשת נפוצה – איך מתמודדים עם ההשפעה על חיי היומיום?

החיים עם טרשת נפוצה מצריכים הסתגלות מתמדת. אנשים רבים מגלים שהם לא יכולים לתכנן דברים רחוק מדי, כי הגוף שלהם עלול לאכזב אותם פתאום. יום אחד הם יכולים להרגיש בסדר גמור, ולמחרת לא להצליח לצאת מהמיטה.

עייפות כרונית היא אחת הבעיות המרכזיות, והיא לא כמו עייפות רגילה – גם אחרי לילה מלא שינה, החולה עלול להרגיש מותש לחלוטין. זה גורם לכך שחלק מהחולים מתקשים להמשיך לעבוד במשרה מלאה, ונאלצים להסתגל לשגרה שבה הם מאזנים בין מנוחה לפעילות.

בנוסף, המחלה משפיעה על התחום הרגשי. חרדות, דיכאון ותסכול הם חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם מחלה כרונית שמשנה את החיים. התמיכה מהמשפחה ומהסביבה הקרובה היא קריטית, ואנשים רבים מוצאים נחמה בקבוצות תמיכה של חולים אחרים שעוברים את אותם הקשיים.

תקווה לעתיד – האם אנחנו קרובים לפריצת דרך?

למרות שאין עדיין תרופה, יש סיבה לאופטימיות. המחקר הרפואי בתחום מתקדם בקצב מהיר, וכיום עובדים על טיפולים שמטרתם לא רק להאט את ההתקדמות של המחלה, אלא גם לשקם את המיאלין הפגוע. ניסויים קליניים שנערכים בשנים האחרונות מצביעים על כך שבעתיד ייתכן טיפול שיוכל לשחזר את המעטפת של העצבים, מה שעשוי להחזיר חלק מהיכולות שאבדו לחולים.

המסר החשוב ביותר הוא שאבחון מוקדם יכול לשנות חיים. אם מופיעים סימפטומים חשודים, אסור להתעלם מהם. טרשת נפוצה היא לא גזר דין מוות – עם הטיפול המתאים והתמיכה הנכונה, ניתן להמשיך לחיות חיים מלאים, גם אם הם דורשים התאמות מסוימות.