אחד התפקידים העיקריים של הכליות הוא לסנן את הדם, אך חוסר תפקוד עלול לגרום להופעת רמות גבוהות במיוחד של רכיבים בדם שמכילים חנקן. במאמר הבא נסביר איך יודעים שהכליות לא מסננות מספיק טוב את הדם, עם מי אפשר להתייעץ וכיצד פועלים כדי לממש זכויות רפואיות רלוונטיות

הרעלת דם ופגיעה בתפקוד רקמות ואיברים

חומרי פירוק חנקניים שמצטברים בדם עלולים לגרום לשורה ארוכה של תופעות בריאותיות חמורות. הסיבה לכך שמופיעים רכיבים בדם שמכילים חנקן היא בעיה בתפקוד של הכליות. בגלל שהתפקיד של הכליות הוא לסנן את הדם, חוסר תפקוד עלול לגרום להופעת רמות גבוהות במיוחד של אוריאה, קראטינין ורכיבים אחרים שמכילים חנקן. 

כשל כלייתי

כשל כלייתי גורם לרמה גבוהה של תוצרי הפסולת החנקנית בדם. אז בעוד במצב תקין מסולקים הרכיבים שמכילים חנקן על ידי השתן, כאשר הכליות לא מתפקדות עלולים קריאטינין ואוריאה להצטבר בדם ולגרום הרעלה. עם הזמן, התוצאה היא פגיעה בתפקוד התקין של שלל רקמות ואיברים. מלכתחילה, יש לציין שחומרי הפסולת הללו מגיעים לדם כי נוצרים כתוצאה מפירוק החלבונים. 

במילים אחרות, החלבונים שהגוף שלנו זקוק להם מתפרקים בדם וכך נוצרים רכיבים שונים שמכילים חנקן. הרכיבים המכילים חנקן מסוכנים לגוף ולכן התפקיד של הכליות הוא לסנן אותם החוצה באמצעות השתן. כאשר הכליות לא עושות את העבודה שלהן, או מתפקדות בצורה לא מספיק תקינה, התוצאה היא המשך ההצטברות של אותם רכיבים המכילים חנקן בתוך מחזור הדם. 

סוגים של אזוטמיה

קיימים סוגים שונים של מחלות שעלולות לגרום להופעת תופעות דומות. בין היתר, רואים את ההבדל בעיקר בין תופעה שהיא קדם כלייתית לבין תופעה שהיא פוסט (או בתר) כלייתית. 

תופעה קדם כלייתית הגרמת בגלל ירידה באספקת הדם. הירידה באספקת הדם עלולה להיות תוצאה של צחיחות, איבוד דם וכן הלאה. אם נפח או לחץ זרם הדם לכליה יורד, הסינון בכליות יורד גם כן וכך נוצר מעט שתן. כתוצאה מכך שיש מעט שתן ביחס למצב הנורמלי, עלולים חומרי הפסולת להצטבר בדם. 

פגיעה באספקת הדם לכליה

פגיעה באספקת הדם לכליה חייבת מעקב רפואי. במסגרת המעקב ניתן לצפות למשל לעלייה מהירה יותר של ערכי האוריאה מאשר ערכי הקראטנין, כי יש הבדל בין המולקולות ובין החומרים. בכל מקרה, כאשר החומרים מצטברים בכמות גבוהה בדם הם עלולים להפוך לרעילים, להזיק לרקמות ולגרום לפגיעה בתפקוד.

מה גורם להתפתחות המחלה?

סוגיה אחרת ולא פחות מעניינת היא מהם בעצם גורמי הסיכון להתפתחות של אזוטמיה ואז הצטברות של החומרים הרעילים בדם. כאן ניתן להצביע על מספר גורמי סיכון מרכזיים ועל מה שאפשר לעשות כדי לצמצם אותם:

1. איבוד של נפח הדם – תופעה של אובדן נפח הדם עלולה להתרחש בצורה פתאומית או כסימפטום של הזדקנות, חולשה ומחלות אחרות. הדבר החשוב הוא לנטר את נפח הדם ובעיקר להגיע לבדיקות תקופתיות על רקע בעיות רפואיות קודמות.
2. הקאות ושלשולים – ברוב המקרים של התפתחות אזוטמיה ניתן לזהות קשר בינה לבין הקאות ושלשולים. כמובן שיש הבדל בין הקאה חד פעמית או שלשול לתקופה קצרה במהלך מחלה ויראלית לבין הקאות ושלשולים קבועים, אך גם בהקשר הזה מאוד חשובים המעקב והניטור.
3. מצבים רפואיים שקשורים לתפקוד הלב – לשם השוואה, סיבות אחרות לגמרי שעלולות לגרום לכשל בכליות ולחוסר תפקוד תקין קשורות ללב. כאן מדובר על מצבים שבהם הלב לדוגמא אינו מסוגל לדחוס את הדם, או על מקרים של אלח דם, אי ספיקה בלב וכן הלאה. בגלל שאברי הגוף קשורים אחד לשני, חוסר תפקוד של אחד מהם משפיע בהכרח גם על כל היתר.
4. פגיעה בניקוז מהכליה – יש נסיבות שבהן המחלה נגרמת בגלל פגיעה בניקוז מהכליה. זה שכיח למשל אחרי היווצרות השתן בכליה, או אם קיימת חסימה בהפרשות בדרכי השתן. במצבים כאלה לא רק עולה הסיכון לסבול ממחלות, אלא גם נוצרת הצטברות של חנקנים רעילים. בין היתר, פגיעה בניקוז מהכליה שכיחה על רקע מומים של חסימה דו צדדית בדרכי השתן או הפרעה בתפקוד שגורמת לשלפוחית השתן להפסיק להתרוקן עד הסוף. 

מימוש זכויות רפואיות עבור נפגעים עם בעיות בכליות

פגיעה בכליות עשויה להוביל למימוש סוגים שונים של זכויות רפואיות. בשביל לבדוק את האפשרות לממש זכויות רפואיות, צריך לאסוף כמה שיותר מסמכים המעידים על התפתחות המחלה ועל התסמינים שלה. לאחר מכן, חשוב להיפגש עם בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום ומכירים אותו. ברוב המקרים, בשביל לבסס טענה למחלה כזו ולהגדיל את הסיכוי לקבל פיצוי כספי מביטוח לאומי, קופת חולים או חברת ביטוח פרטית, צריך גם להגיש חוות דעת של רופא מומחה.

לסיכום, המצבים הרפואיים שמתאפיינים ברמות גבוהות במיוחד של רכיבים מסוכנים בדם שמכילים חנקן קשורים לאי סינון מספק של הכליות. טיפול מהיר אמנם עשוי להסתיים בשיקום מלא של הכליות, אבל זיהוי מאוחר או טיפול איטי עלולים לגרום נזק בלתי הפיך.