אבצס

מהו אבצס? אצבס הוא אזור מוגלתי שמוקף ברקמות מתות עלול להופיע בכל מקום בגוף. עם זאת, יש אזורים שכיחים יותר מאחרים וחשוב לדעת איך לזהות את הבעיה כדי לטפל בה נכון. במאמר הבא נצביע על המאפיינים הבולטים ונסביר עם מי להתייעץ בכל מקרה של דילמה או התלבטות

היכרות עם סימפטומים של בעיות רפואיות היא הצעד הראשון בדרך לריפוי. אם אנחנו לא ממש יודעים עם מה אנחנו מתמודדים, יהיה קשה למצוא את התרופה או למצות זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי ומול שאר גופי המדינה. זה תקף גם במחלות מורכבות כמו למשל מתחום האונקולוגיה, אבל גם עם תופעות שמתרחשות ממש על העור ואפילו לא צריך להיות רופא כדי לראות אותן. 

מה זה אבצס?

זהו המונח המקצועי לתיאור ריכוז של נויטרופילים שהצטבר בתוך רקמות. אפשר לקרוא לזה מורסה או אצבס, אבל המבנה זהה: שלפוחיות על גבי רקמת התאים הבריאים והסמוכים. כמו כן, יש מקרים שבהם האזור המוגלתי גדל, מתפשט או מתפתח עד כדי נמק. זהו כמובן מצב חמור ובלתי הפיך שיש לעשות הכל על מנת לא להגיע אליו, כי הוא מצריך באחוז גבוה את כריתת האזור או האבר. 

מבחינת סימנים שמעידים על הצורך לפגוש בעלי מקצוע שמגיעים מהתחום ומכירים אותו, יש כמה

סימפטומים בולטים:

  • אדמומיות, חום ונפיחות 
  • כאב כמו בכל תהליך דלקתי שכיח אחר
  • אובדן התפקוד באזור הפגוע 

טיפול רפואי מהיר נדרש כאשר מתעורר חשד למורסה. את הסגירה הראשונית אפשר לבצע בחדר מיון או בקופת חולים וצריך להיות ערניים גם למיקום הספציפי. אם לא מטפלים בה בזמן, מורסה גדולה עלולה להגיע למצב של פיצוץ והזיהום עלול להתפשט לעוד אברים סמוכים. 

אבחון המחלה

האבחון הוא השלב הראשון בטיפול. בשביל למצוא טיפול אפקטיבי, צריך לבצע אבחון ולברר מדוע התפתח האזור המוגלתי. כך לדוגמא מפרידים בין מורסה שהתפתחה בגלל גורם זר ומטפלים באירוע כזה באמצעות הסרה של אותו גורם. אבל אם לא מדובר בחדירת גורם זר, הפתרון המיידי יהיה לנסות לפתוח את המורסה ולנקז אותה ביחד עם צריכת משככי כאבים ואנטיביוטיקה. מבחינת ייבוש כירורגי, מבצעים אותו בכל מקרה רק אם המורסה כבר עברה את השלב הדלקתי הקשה ועכשיו היא נחשבת כיס מוגלתי יחסית רך. 

מורסה

מורסה למשל היא אזור מוגלתי שמוקף ברקמות מתות. זה אומר שמדובר על תהליך דלקתי שבו הגוף מגיב לזיהום, שיכול בעצמו להיגרם על ידי חיידקים או טפילים. את התוצאות של הזיהום ניתן לראות באופן ברור והמורסה היא תגובה הגנתית של הרקמות כדי שהגוף יצליח למנוע את ההתפשטות של החומרים המזהמים לעוד אזורים ולעוד חלקים.

במילים אחרות, מדובר על הצטברות של מוגלה. זהו מצבור של תאי חיסון מתים וחיידקים והוא יכול להופיע תאורטית בכל מקום בגוף. בגלל שהוא נגרם בגלל זיהום חיידקי, יש לאפיין את הבעיה הספציפית שאיתה מתמודדים ולמרבה הצער צריך להיערך לכאב ברף יחסית גבוה ומטריד. 

מורסה במפשעה

האזור שבו חווים את האזור המוגלתי משפיע גם הוא על הכאבים ועל תחושת חוסר הנוחות. את זה רואים לדוגמא באזור המפשעה, מה שעלול לפגוע באופן מהותי באיכות החיים של גברים ונשים בכל הגילאים. אם מדובר על הצטברות של מוגלה כואבת באזור המשפעה, המשמעות המיידית היא קושי בתנועה, כאבים במהלך הישיבה ולעיתים גם חוסר יכולת להחליף תנוחה במהלך השינה.

אבצס במפשעה

יש סוגים שונים של מורסות ונהוג להבחין לפי האזורים המוגלתיים לפי השאלה האם מדובר על מורסה עורית או מורסה פנימית. מלבד המפשעה, יש גם מקרים של הצטברות מוגלה בתוך שן עקב זיהום חיידקים ומקרים של מורסה בפתח הנרתיק אצל נשים. לשם השוואה, מורסה בכבד היא אירוע בטני שמתרחש על רקע זיהום בטני כמו דלקת התוספתן, זיהום במערכת הדם או זיהום בדרכי המרה. 

אבצס באיבר הנשי

חשוב להתעכב על מורסה בפתח הנרתיק כדי להבין מה אפשר לעשות על מנת להתמודד עם התופעה וכדי למנוע את הפגיעה הדרמטית באיכות החיים. אז ראשית, כדאי לדעת שהמונח המקצועי הוא מורסה על שם ברטולין ואפשר להתעודד מכך שלא מדובר על אזור שכיח. שנית, יש לעקוב אחר מצבים שבהם ניקוז הבלוטה נחסם וכך מצטברת מוגלה שהופכת לאחר מכן למורסה. בכל מקרה של כאב, חוסר נוחות או עדות למוגלה ולו הקטנה ביותר – יש למהר ולהתייעץ עם רופא גניקולוג. 

אבצס בגרון

כאן מדובר על מקרה שיכול לתאר אירועים רפואיים שונים. רבים מתייחסים לזה למשל על רקע מורסה בשקדים, שנחשב זיהום נפוץ באזור הראש והצוואר ולא ספציפית בגרון. עם זאת, לרוב אכן מתפתחת המוגלה ליד השקדים בגרון ולאחר זיהום כללי באזור.

במקרים של מורסה פנימית עקב סיבוך של מצב רפואי קיים, צריך לשלול אצבס פריטונסילרי. במילים אחרות, זו מורסה שנמצאת בסמוך לשקדים לאחר דלקת גרון קשה והיא שכיחה יותר אצל מבוגרים או צעירים שלוקים במחלות שקשורות למערכת החיסון. 

האם אבצס מדבק?

מורסות מופיעות על העור, עשויות להיווצר בכל מקום בגוף ועלולות לגדול ולהתפשט עד כדי פגיעה בתפקוד. מנגד, הן אינן מדבקות ובגלל שזהו תהליך דלקתי שבו הגוף מגיב לזיהום ומנסה להגן על עצמו, מורסות אינן מדבקות. מבחינה אנטומית הן מיוצרות על ידי אורגניזמים או חומרים זרים שגורמים למוות של התאים המקומיים, אבל הם מעוררים תגובה דלקתית אוטואימונית ולא צריך לחשוש להידבק מהן. 

איך ניתן לטפל באצבס או במורסה?

ניתן לטפל בהן באמצעות תרופות נגישות יחסית ממשפחת האנטיביוטיקה. במקרים קיצוניים, יכול להיות שתומלץ התערבות כירורגית והרופאים ישקלו שילוב בין הטריה או גרידה.

  • תהליך הניקוז – ניקוז המורסה נעשה באמצעות ניתוח תחת הרדמה מקומית. במהלך הניתוח המנתח מבצע חיתוך קטן בעור כדי לנקז את כל המוגלה מחוץ לגוף. לאחר הניקוז חייב לחטא באופן מהיר את המקום של הפצע ומשאירים אותו פתוח.
  • טיפול בעזרת אנטיביוטיקה – כדי למנוע זיהום חוזר ניתן למרוח משחה אנטיביוטית בתוך הנחיריים. במידה והמוגלה ממשיכה לגדול נדרש התערבות רפואית של מנתח שינקז את המוגלה בניתוח קטן.

ליצירת קשר מלא את הפרטים

נגישות

סובל ממחלה או פציעה? ייתכן ומגיע לך כסף רב!
השאר פרטים לבדיקת זכאות